וְכָךְ

הַפָּנָס הָאָדֹם בַּמֶּרְחָק שֶׁמֵּעֵבֶר לַחַלּוֹן הַמְרֻשָּׁת,

כַּחֲלָלִית קְרוּשָׁה שֶׁהִדְבִּירָה אֶת

הָאִינֶרְצִיָּה, לַיְלָה לַיְלָה עַד גְּוִיעַת הַכָּחֹל

הַשָּׁחוֹר –

לְפָנִים הָיוּ הַמֵּתִים עֲטוּפֵי־טַלִּיתוֹת

קוֹרְאִים לַעֲלִיָּה אֶת הַמְּאַחֵר בַּנֶּשֶׁף;

עַתָּה הוּא חֵרֵשׁ.

הוֹלְכִים הַקּוֹלוֹת לְחַפֵּשׂ בִּתְהוֹמוֹת

שֶּבִּטְוָח־רְאִיָּה מִסָּבִיב לַפָּנָס הָאָדֹם.

אַל תֹּאמְרוּ שֶׁאֵין קַרְקָעִית –

הֵם יַגִּיעוּ.