בְּנִי הָאָהוּב, כָּתוּב כָּתַבְתָּ לִי, כִּי אַתָּה מְצַיֵּר דְּמוּתָהּ שֶׁל מָדוֹנָה, וְכִי לְמַעַן שְׁלֵמוּתָהּ שֶׁל יְצִירָה זוֹ, נִרְאֵית לְךָ הַרְגָּשָׁתְךָ טְמֵאָה וְגַשְׁמִית, וְכִי כָּל פַּעַם בְּטֶרֶם שֶׁאַתָּה נוֹטֵל מִכְחוֹלְךָ בְּיָדְךָ, רוֹצֶה הָיִיתָ לִטְבֹּל, כְּדֵי לְהִטָּהֵר. שְׁמַע־נָא, בְּנִי, לְאָבִיךָ הַזָּקֵן, הָאוֹמֵר לְךָ, כִּי זוֹהִי הִתְלַהֲבוּת מְזֻיֶּפֶת, אֲשֶׁר דָּבְקָה בְּךָ, וּבָאָה מִידֵי הָאַסְכּוֹלָה שֶׁמִּמֶּנָּה לָמַדְתָּ, וְכִי לְפִי תוֹרַת חַכְמֵי־הָאֳמָנוּת הַזְּקֵנִים רָמֵי־הַמַּעֲלָה, דַּיֶּךָ בִּמְשִׁיכָה רְגִילָה, אֲבָל יִשְׁרַת־לֵב כַּמּוּבָן, אֶל הַמְּלָאכָה, כְּדֵי לְהַעֲלוֹת אֶת יְצוּרֵי דִּמְיוֹנְךָ עַל הַבַּד. מֻפְלָא הוּא סִדְרוֹ שֶׁל הָעוֹלָם הַזֶּה; שֶׁכֵּן, הַפְּעֻלּוֹת הַנֶּאֱצָלוֹת בְּיוֹתֵר, בְּנִי הָאָהוּב נוֹבְעוֹת מִן הַגּוֹרְמִים הַשְּׁפָלִים וְהַדַּלִּים בְּיוֹתֵר. הָאָדָם, כְּדֵי לְשַׂבֵּר אֶת אָזְנְךָ בְּמָשָׁל שָׁכִיחַ, הוּא, אָמְנָם יְצוּר נַעֲלֶה; וְאַף עַל פִּי כֵן, שָׁעָה שֶׁמּוֹלִידִים אוֹתוֹ, אֵין צֹרֶךְ לְלַוּוֹת מַעֲשֶׂה זֶה בְּהִרְהוּרֵי קְדֻשָּׁה מְרֻבָּה. כֵּן, הָאִישׁ שֶׁהָיָה טוֹבֵל טְבִילָה לְשֵׁם כָּךְ, וְהָיָה נִגָּשׁ לְמַעֲשֵׂהוּ רַק מִתּוֹךְ כַּוָּנָה לְהַגְשִׁים אֶת מֻשַּׂגָיו הַנְּעֲלִים עַל כָּךְ. בָּעוֹלָם הַמֻּחַָשִׁי, הָיָה מֵבִיא לְעוֹלָם, בְּלִי סָפֵק, יְצוּר עָלוּב וּבַעַל מוּם; וּלְהֶפֶךְ. הָאִישׁ אֲשֶׁר ישַּׁק בְּלֵיל קַיִץ צַח, לְלֹא כַּוָּנוֹת אֲחֵרוֹת, לְנַעֲרָה, יָבִיא בְּלֹא סָפֵק, לְעוֹלָם בָּחוּר, אֲשֶׁר לְאַחַר־מִכֵּן יִדְלֹג, מַעֲשֵׂה בְּרִיאוּת, בֵּין אֶרֶץ לַשָּׁמַיִם, וִיסַפֵּק עִנְיָן לפִּילוֹסוֹפִים. וּלְוַאי, וְישְׁמֶרְךָ ה' אֱלֹהֵינוּ.