בָּאוּלָם, בְּרוּחַ עֲצוּרָה חוֹלֶפֶת
אִשָּׁה אַחַת.
יָדֶיהָ שֶׁל עָפָר. פָּנֶיהָ אֵפֶר,
וְהַמַּבָּט – יָרֵחַ שֶׁדָּעַךְ.
דְּרוּכָה אֶל הַשֻּׁלְחָן צוֹעֶדֶת
אוֹתָהּ אִשָּׁה עַצְמָהּ.
בִּבְשַׂר הַגֶ’נְטְלְמֶנִים רֶטֶט.
נוֹשְׁכִים הֵם בַּסִּיגָארִים… וּדְמָמָה.
"בִּי רֵיחַ אֲדָמָה – סִלְחוּ לִי אִם חָטָאתִי, –
כָּךְ הִיא פָּתְחָה.
"מִבֵּית-עָלְמִין שֶל גֵּטוֹ וַרְשָׁה בָּאתִי –
שָׁם אֵין פְּרָחִים וְלֹא קְטִיפָה.
אֲנִי בְּשֵׁם שִׁשָּׁה מִילְיוֹנִים מְדַבֶּרֶת –
אִמָּהוֹת גַּם יְלָדִים…
בְּשַׁאֲגַת-דָּמָם אֲנִי נִזְכִֶּרֶת
וְהִיא בּוֹקַעַת מִקּוֹלִי… הַלֹּא-נָעִים.
כֵּן, רַבּוֹתַי, עֻבְדָּה זוֹ מְצַעֶרֶת…
כֵּן, עֵסֶק בִּישׁ!
קוֹל הַמֵּתִים עָלוּל בְּזוֹ הַדֶּרֶךְ
לִהְיוֹת מִין עֹמֶס לְמַצְפּוּן כָּל כָּך גָּמִישׁ!
אֲבָל… מָה הַחִיּוּךְ? הָא, כֵּן, כְּבָר מְחֻוָּר לִי:
דְּבַר-עֹמֶס הַמַצְפּוּן!
זֶה מְגֻחָךְ. הֵן פוּנְטִים עִם דּוֹלָרִים
יִשְּׂאוּ יַחְדָּו בָּעֹמֶס… בְּלִי סִכּוּן!
אַךְ אָנוּ, הַמֵּתִים, לֹא בָּאנוּ הֵנָּה
כִּי אִם לְמַעַן הַחַיִּים,
לְמַעַן בְּנוֹת אֶת הֲרִיסוֹת בָּתֵּינוּ
בְּיֹשֶר… בְּעָמָל… בְּלִי מוֹרָאִים!"
הִיא פֶּתַע מַחֲרִישָׁה. יוֹצֵאת בְּשֶׁקֶט.
הִיא נֶעֶלְמָה.
זֵעָה מְפַעְפַּעַת מִכָּתְנוֹת-הַמֶּשִׁי
וּבֶחָלָל שׁוּב רֵיחַ אֲדָמָה…
סִיגָאר רוֹדֵף סִיגָאר. הַמָּוֶת
מִן הַטַּבַּק נִמְלַט.
נִפְתַּחַת דֶּלֶת. נְחוּשָׁה, בִּלְתִּי נִכְנַעַת
נִגֶּשֶׁת לַשֻּׁלְחָן אִשָּׁה אַחַת.
יָדֶיהָ שֶׁל עָפָר. פָּנֶיהָ אֵפֶר.
וְהַמַּבָּט – יָרֵחַ שֶׁדָּעַךְ.
עַל פְּנֵי הַחִיּוּכִים נִשְׁמַת-אַפָּהּ רוֹחֶפֶת
כִּכְפוֹר שֶׁל סְתָו.
"מִמַּחֲנֶה שֶל מִינְכֶן בָּאתִי כָאן… כּוֹשֶׁלֶת…–
פָּתְחָה בְּקוֹל רוֹגֵשׁ.
"רוּחוֹ שֶׁל הִיטְלֵר שָׁם נוֹשֵב עוֹד
וְאַחְרוֹנֵי עָלִים… תּוֹלֵשׁ!
"הֵיטֵב הַקְשִׁיבוּ, אֲדוֹנִים כְּבוּדִים,
הֵן עַם שָׁלֵם שָׁקַע…"
וְלֹא הוֹסִיפָה עוֹד. חַסְרַת-אוֹנִים
נָפְלָה עַל הָרִצְפָּה הַמַּבְרִיקָה.
אָץ מְשָׁרֵת לְהוֹשִׁיעָהּ. תּוֹמֵךְ בָּהּ
בְּיָדָיו הַחֲזָקוֹת.
וְעַל עָמְדָם קוֹפְאִים הַגֶ’נְטְלְמֶנִים…
סוֹקְרוֹת אוֹתָהּ עֵינַיִם בּוֹהֲקוֹת.
חוֹקֵר אֶחָד אוֹמֵר לָהּ: "מְעַנְיֵן, גְּבֶרֶת,
אַךְ בִּמְחִילָה,
לְכִי לָךְ אֶל אֲשֶׁר מִשָּׁם יָצָאת: לַקֶּבֶר.
הַתּוֹלָעִים שָׁם מְצַפִּים לְהִלּוּלָא!
"עָמְדָה פֹּה זֶה עַתָּה אִשָּׁה אַחֶרֶת
וְהִיא עָצְרָה דַי כֹּחַ אֶל קִבְרָהּ לַחְזֹר"…
– אֲבָל אֲנִי… עוֹד בַּחַיִּים! עוֹדִי חוֹתֶרֶת…
וּמְבַקֶּשֶׁת אוֹר…
"עוֹד בַּחַיִּים? הַאִם אַתְּ מְדַיֶּקֶת?
הוֹ, לֹא!"
בְּיַד הַמְּשָׁרֵת לַחוּץ הִיא מְסֻלֶּקֶת
וְהַחוֹקֵר מֵנִיע בְּיָדוֹ.
בָּאִים עֵדִים. עֵדוּת אַחַר עֵדוּת נִמְסֶרֶת.
מֻגָּשׁ מִכְתָּב. צִלוּם. נִתֶּנֶת חֲתִימָה.
מֻצָּת סִיגָאר. וְהַזֵּעָה לֹא עוֹד נִגֶּרֶת,
אַךְ בָּאוּלָם נוֹדֵף עוֹד רֵיחַ אֲדָמָה…