אֲנִי הוּא הַחֶרֶב, אֲנִי הוּא הַלַּהַב.
הִגַּהְתִּי לָכֶם בָּאֲפֵלָה, וּבְהָחֵל הַמִּלְחָמָה, הֲנִיפֹתִי חַרְבִּי בָּרֹאשׁ, בַּטּוּר הָרִאשׁוֹן.
סָבִיב לִי מוּטָלוֹת גְּוִיּוֹת עֲמִיתַי, אַךְ אָנוּ נִצַּחְנוּ. אָנוּ נִצַּחְנוּ, אַךְ מִסָּבִיב מוּטָלוֹת גְּוִיּוֹת עֲמִיתַי. בִּתְרוּעוֹת־הַנִּצָּחוֹן הַצּוֹהֶלֶת מַקְהֲלוֹת־אַשְׁכָּבָה תִּתְּנֶינָה קוֹלָן, אַךְ אָנוּ אֵין לָנוּ פְּנַאי לֹא לְשִׂמְחָה וְלֹא לְאֵבֶל. שׁוּב תְּרִיעֶינָה הַחֲצוֹצְרוֹת, קְרָב חָדָשׁ בָּא –
אֲנִי הוּא הַחֶרֶב, אֲנִי הוּא הַלַּהַב.