קַבְּצָן אֶחָד חוֹזֵר עַל הַפְּתָחִים אָסַף לוֹ בְּמֶשֶׁךְ חֲצִי־יוֹם כַּמָּה פְּרוּטוֹת וְכִכַּר לֶחֶם. לְעֵת־הַצָּהֳרַיִם עָמַד לִפְנֵי בֵּית־הַמַּרְזֵחַ וְנֶהֱנָה מֵרֵיחַ הַתַּבְשִׁילִין שֶׁנָּדַף וְיָצָא הַחוּצָה, וְהָיָה לוֹ כְּאִלּוּ סָעַד סְעֻדַּת עֲשִׁירִים בְּעֵת שֶׁאָכַל אֶת לַחְמוֹ הַיָּבֵשׁ.
יָצָא בַּעַל הַמִּסְּעָדָה וְנָזַף בָּרָשׁ: “אַתָּה אוֹמֵר לְהַשְׂבִּיעַ אֶת עַצְמְךָ חִנָּם? קוּם וְשַׁלֵּם לִי אֶת דְּמֵי רֵיחַ תַּבְשִׁילִי שֶׁחָדַר לְחָטְמְךָ וְשָׁבַר אֶת רַעֲבוֹנְךָ!”
בְּלִי לְסָרֵב הוֹצִיא הֶעָנִי פְּרוּטָה מִכִּיסוֹ, הֶרְאָה אוֹתָהּ לְאוֹהֵב הַבֶּצַע וְאָמַר לוֹ: “הִנְּךָ רוֹאֶה אֶת הַמַּטְבֵּעַ הַזֶּה?” הָרָשָׁע עָנָה: “הֵן”. הֶחֱזִיר הָאֶבְיוֹן אֶת הַפְּרוּטָה לְכִיסוֹ וְנִעֲנַע אוֹתוֹ, עַד אֲשֶׁר צִלְצְלוּ הַפְּרוּטֹות הַמְּעַטּוֹת. אָמַר: “גַּם רָאִית, גַּם שָׁמַעְתָּ אֶת הַכֶּסֶף; וּבֶזֵה שִׁלַּמְתִּי לְךָ כִּפְלַיִם, כִּי אַתָּה נָתַתָּ לִי רַק לְהָרִיחַ”.