גַּנָּב חָדַר לְבֵית גְּנָזָיו שֶׁל הַמֶּלֶךְ וְגָנַב גָּבִיעַ שֶׁל זָהָב. הַבַּלָּשִׁים חִפְּשׂוּ אַחֲרֵי הַגְּנֵבָה וּמָצְאוּ אֶת הַכּוֹס טְמוּנָה בִּצְרִיף, מְקוֹם לִינָתָם שֶׁל שְׁנֵי בַּחוּרִים עֲנִיִּים. שְׁנֵיהֶם נִתְפְּשׂוּ כַּחֲשׁוּדִים בַּגְנֵבָה, וּשְׁנֵיהֶם הִכְחִישׁוּ אֶת הַמַּעֲשֶׂה. בַּחֲקִירָה נִתְגַּלָּה, כִּי הַגְּנֵבָה נֶעֶשְׂתָה בִּידֵי אִישׁ אֶחָד; אוּלָם אִי אֶפְשָׁר הָיָה לְגַלּוֹת, מִי מִשְּׁנֵיהֶם הָיָה הַגַּנָב וּמִי הַנָּקִי מִן הַפֶּשַׁע.
הַשּׁוֹפֵט דָּחָה אֶת הַמִּשְׁפָּט לְיוֹם הַמָּחֳרָת וְאָמַר: “הַבֹּקֶר בָּהִיר מִן הָעֶרֶב”. אַךְ צִוָּה עַל שְׁנֵי הַחֲשׁוּדִים לָלוּן הַלַּיְלָה בַּצְּרִיף שֶׁלָּהֶם, וּמָסַר בִּידֵיהֶם שְׁנֵי מַקְלוֹת עֵץ שָׁוִים בְּאָרְכָּם, מַקֵּל לְאִישׁ. וְכָךְ אָמַר: “מָחָר, כְּשֶׁתָּקוּמוּ מִמִּשְׁכַּבְכֶם, מַקְלוֹ שֶׁל הַגַּנָּב יִתְאָרֵךְ בְּרֹחַב שֶׁל שְׁתֵּי אֶצְבָּעוֹת, בְּעוֹד שֶׁמַּקְלוֹ שֶׁל נְקִי־הַכַּפַּיִם יִשָּׁאֵר כְּמוֹת שֶׁהוּא”.
הַבֹּקֶר אוֹר, וְהֵבִיאוּ אֶת הַנֶּאֱשָׁמִים שֵׁנִית לִפְנֵי הַשּׁוֹפֵט. הֶחֱזִירוּ לוֹ אֶת הַמַּקְלוֹת, וְהִנֵּה מַקְלוֹ שֶׁל הָאֶחָד קָצָר מִן הַשֵּׁנִי בְּרֹחַב שְׁתֵּי אֶצְבָּעוֹת! בְּעֵת שֶׁהַתָּם לֹא טִפֵּל בְּמַקְלוֹ כְּלָל, חָתַךְ הַגַּנָּב, הַיָרֵא לְנַפְשׁוֹ, קֶטַע מִן הַמַּקֵּל שֶׁלּוֹ, וּבָזֶה הִסְגִּיר אֶת עַצְמוֹ.