זכות היתה לבית כנסת “ישורון” שד“ר משה ב"ר אלחנן הכהן גליקסון ז”ל, עם קביעת דירתו בירושלים קבע את מקומו לתפלה בישורון, נתחבב עליו המקום, נתחבבו עליו המתפללים וסדרי התפלה ובמשך החודשים המעטים שהתפלל אתנו ראה את עצמו כאחד הותיקים בבית הכנסת וכמה פעמים הביע בשיחותיו את הסכמתו ורצונו להצטרף ולהשתתף בפעולת התורה והתרבות של בית הכנסת.
לדאבוננו הרב נלקח ממנו האיש באסון ועלה בסערה. בשבת האחרונה, שבת פרשת אמֹור היתה, לפני צאתו לדרך שממנה לא שב עוד, התפלל אתנו וברך את הציבור בנשיאת כפיים “ברכת כהנים”
ועד בית הכנסת ישרון, המתאבל עם כל הישוב העברי בארץ ובגולה על הלקח ממנו איש מורם מעם, מתהלך בתם ובצניעות, שומר תורה ומצוה, חכם וסופר הנושא דע על עמו ואלהיו, – החליט להוציא ליום השבעה לפטירתו, שבו תערך בבית־הכנסת אספת אבל לזכרו, שלשה מאמרות משלו, המהוים חטיבות מיוחדות לקביעת דמותו הרוחנית הנעלה והצרופה של הנפטר והשופעים זיו ואורה להאיר את החמדה הגנוזה ב“שבת קודש” של עמנֹו וההויה של “שני עולמות” נאבקים וחותמם – “שלום”.
ושמשו “המאמרות” למאורות, להאיר את דרך חיינו בחולין על טהרת הקדש והמקדש!
ועד בית הכנסת.