יָגֵעַ

מִזְּקִירוֹת הַמִּלִּים הַמִּלִּים הַמִּלִּים

מִמַּסְמְרֵי מַצֵּבוֹת בְּבֵית־עָלְמִין לְלֹא שׂיחַ,

מִתְגַּעְגֵּעַ

עַל תֹּם. אֵיזֶה כֹּחַ מָחְבָּא,

כְּשֶׁלֹּא הִתְבַּיַּשְׁנוּ בְּרֵיחַ לַילָךְ

וּלְפָנֵינוּ הַרְבֵּה עוֹלָמוֹת מְצַפִּים לְגִלּוּי שִׁתִּין,

וְצָבְטוּ חֲצָאֵי הַמִּלִּים

וְסִינְקוֹפּוֹת בָּאוּ מֵעוֹלָם בְּרֵאשִׁיתִי –

עֵץ אֶל עֵץ שָׁתַק שְׁתִיקָתוֹ אֱמוּנָה.

הָיְתָה הַדְּמָמָה בְּעֶצֶם לִבְלוּב חֶזְיוֹנוֹת.

מְגִלּוֹת מְגִלּוֹת בִּכְּתָב־חֲשָׁאִין חִמְּמוּ הַכִּיסִים,

וְגָמַעְנוּ גַלֵּי צִפִּיָּה בַּשָּׁעוֹת הַקְּטַנּוֹת עַד בִּצְבּוּץ הַזְּרִיחָה –

יוֹם יוֹם וְשַּחֲרוֹ הֶחָדָשׁ,

וְהַכֹּחַ לוֹמַר קָדוֹשׁ,

מַשְׂדֵדָה לְהוֹלִיךְ עַל גַּבֵּי זוּטוֹ שֶׁל יוֹם, לוֹ חִכִּינוּ עַד בּוֹשׁ,

שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא סֶרַח צְדָדִי לְעִקָּר אַחֵר – –

נַעֲלֶה לִתְלוּלִית מְטֻשְׁטֶשֶׁת שֶׁל קֶבֶר מֻזְנָח.

שָׁם הָיִינוּ. שָׁם הָיָה. הָיָה אָז. אוּלַי יֵשׁ.

בְּאֵיזוֹ סְפִירָה פָּגַמְנוּ? לֹא גוֹרָל.

בְּמוֹ רַגְלֵינוּ דוֹרְכִים זֶה עַל צַוָּארוֹ שֶׁל זֶה,

וּמְזַנֶּקֶת אֵשׁ.

אָז בֹּשְׁנוּ לִבְכּוֹת. הֶעֱלֵינוּ סְכָרִים לִזְעָקוֹת

לָעַגְנוּ לְצֹהַב דַפִּים שֶׁל פְּסוּקֵי תְהִלִּים –

וְרַק מַסְמְרֵי מַצֵּבוֹת בְּבֵית־עָלְמִין לְלֹא שִׂיחַ,

זְקִירוּת שֶׁל מִלִּים מִלִּים מִלִּים