בַּלַּיְלָה אֲנַחְנוּ יוֹרְדִים לִשְׁתֹּק אֶל הַלַּיְלָה

מִבַּעַד לְחַגְוֵי הַתְּרִיס –

אֶת הָרְחוֹב טִאטְאָה הָרוּחַ.

הַבַּיִת מִמּוּל נִבָּט בְּחוֹרֵי הָעֵינַיִם

שֶׁל שְׁנֵי אֶשְׁנַבֵּי הַמִּרְפֶּסֶת.

הַשְּׁחוֹר עָמֹק עָמֹק בְּהַרְבֵּה

מֵעַפְעַפֵּי מַשְׁקוֹפִים.

וּמַה מֵּאֲחוֹרֵי הָעֹמֶק הַהוּא?

וַדַּאי גַּם שָׁם אַגַּן גַּלְמִידוּת,

הַשֵּׁנָה הַטְּרוּפָה בּוֹ טוֹבֶלֶת

וְהַלַּיְלָה שׁוֹתֵק אֶל מִזְלַף־פָּנָסִים

יְרַקְרַק עַל גַּגּוֹת מְכוֹנִיּוֹת,

כָּמוֹנוּ הַקָּמִים בַּלַּיְלָה

לִשְׁתֹּק אֶל הַלַּיְלָה.