לפני חדשים אחדים, בפברואר שנה זו, מלאו ששים שנה לפינחס רוטנברג. הישוב חגג את יום הולדתו מתוך כיבוד מרובה והערצה מכל צד. במה זכה ליחס בלתי־מצוּי זה? על מה בּאַתּוֹ כל זאת? לכאורה: מפעל החשמל, הנראה לכּוֹל והוא כשלעצמו מזכהו בהערצה. אבל, האמנם רק זה לבד? ובמה זכה להצלחתו בכך? לאמור: מה טיבו של האדם, שהעלהו למעלתו הרמה הזאת?
אין ספק כי ראוי האיש שיסופר עליו ברבים; ראויים נתיבי חייו שיצוּינו לעיני הדור. ולא זאת אף זאת: יש בהם כדי מופת ומסלול לדור גדל ועולה. לציוּן זה ולרימוז זה נועדים שלוש מאות וששים העמודים אשר לפנינו.
החומר העובדתי שאוּב רובו ככולו מתוך עתונים וספרים; חלקוֹ הוּבא בציטאטות וחלקו נשתלב בתוך הרצאת הדברים. ודאי שאין בדברי עתונות וספרים כדי חומר לשיקוּף מלא של האיש והליכות חייו. אולם מדת הצניעות ושנאַת הפרסוּם של נושא הספר חיבוּ להשתמש בעיקר בחומר, שכבר יצא לרשות הרבים. ומאותו טעם צומצם ככל האפשר והראוּי גם השימוּש בחומר זה. דמותו ורוחו של האיש הן ששיווּ וכיונו במדה רבה את דמותו ורוּחוֹ של הספר.
מלבד החומר השאוּב ממקורות שונים בולטות מתוך בנין הספר לבנים מהוקצעות של רוטנברג עצמו. קטעי המאמרים והכתבים המובאים כאן הם רק חלק מאלה שפרסם בהזדמנויות שונות. מסגרת תכנוֹ של הספר פטרה מלהביא את השאָר. אולם גם באֵלה מתגלה הספרא שבו, בעת היותו סיפא, ־ גילוי שלא זכינו לראות בו הרבה בתקופתו הארצישראלית.
ספר זה יוצא כמה חדשים אחרי יובל הששים של רוטנברג, אבל סיוּמוֹ – עם ימי היובל. בהזדמנות זו נכתבו הרבה מאמרי הערכה עליו. כמה קטעים מאלה מפוזרים בתוך הספר, וביחוד – בהזכרת שם מחברם ובלעדיה – במבוא ובפרק האחרון.
ההוצאה