פִּשְׁעוֹ שֶׁל הַפָּרָשׁ הָן, שֶׁהוּצָא הַיּוֹם לַהֹרֵג, הָיָה בָּזֶה שֶׁשַּׂר־הַמִּשְׁמָר פָּפֶּה, רָצָה לְאָסְרוֹ, עַל־פִּי פְּקֻדָּה מְִגָּבֹהַּ, בְּשֶׁל רַשְׁלָנוּת זְעִירָה בְּשֵׁרוּתוֹ, וּלְשֵׁם כָּךְ קָרָא לוֹ מִן הָרְחוֹב וּבִקְּשׁוּ לָלֶכֶת אַחֲרָיו, וְכֵיוָן שֶׁהוּא דָּפַק בִּתְרִיסוֹ שֶׁל הַחַלּוֹן, שֶׁלְּיָדוֹ עָמַד וְעָנָה: אֵין הוּא נָכוֹן לְהֵאָסֵר עַל־יְדֵי אֱוִיל כָּזֶה, צִוָּה שַׂר־הַמִּשְׁמָר לְאָסְרוֹ בְּכֹחַ, אֶלָּא שֶׁמִּיָּד נָפַל הַלָּז אַרְצָה מִכַּדּוּר אֶקְדּוֹחוֹ שֶׁל הַפָּרָשׁ הָרַגְזָן וּמֵת בּוֹ בַּמָּקוֹם. כֵּן, כְּשֶׁנִּתְקַבְּצוּ חַיָּלִים רַבִּים מִן הַגְּדוּד לְקוֹל הַיְּרִיָּה, דּוֹמֶה הָיָה שֶׁהוּא רוֹצֶה לְהַפְחִיד אֶת כֻּלָּם בְּהַעֲמִידוֹ אֶת הַאֶקְדּוֹחַ אֶל מוּל פְּנֵיהֶם, וְהוּא שָׁב וְתָקַע כַּדּוּר נוֹסָף בְּמֹחוֹ שֶׁל שַׂר־הַמִּשְׁמָר שֶׁהִתְבּוֹסֵס בְּדָמוֹ, אַךְ מִיָּד פּוֹרַק מִנִּשְׁקוֹ עַל־יְדֵי כַּמָּה חֲבֵרִים אַמִּיצִים וְהוּבָא לְבֵית־הַסֹּהַר.
הוֹד מַלְכוּתוֹ הַמֶּלֶךְ צִוָּה, מִכֹּחַ הַהוֹכָחָה הַבְּרוּרָה לְחֻמְרַת הַפֶּשַׁע, לְהוֹצִיא מִיָּד לִַפֹּעַל אֶת פְּסַק־דִּינוֹ שֶׁל הַמִּשְׁפָּט הַצְּבָאִי, שֶׁהֶחֱלִיט עַל הוֹצָאָתוֹ לַהֹרֵג.