לוּ פֶתַע הָיִית נִכְנֶסֶת,

פֶּתַע לוּ הָיִית נִכְנֶסֶת

אֶל זֶה בֵּית־הַמַּרְזֵחַ, –

הָיִיתִי מִיָּד פּוֹרֵחַ,

מִיָּד הָיִיתִי פּוֹרֵחַ

עִמָּךְ – מִכָּאן – מִמֶּנִּי,

אֲחוֹתִי, מִמֶּנִּי – מִמַּרְזֵחַ.

וְאוּלַי הָיִית נוֹטָה אַתְּ,

עִמִּי הָיִית נוֹטָה אַתְּ

לָפוּשׁ בְּזֶה מַרְזֵחַ, –

וְגֵוֵךְ אֵלַי צוֹנֵחַ,

אֵלַי גֵּוֵךְ צוֹנֵחַ,

אֵלַי – לְכָאן – הוֹ, רֵעַ! –

אֵלַי – אֱלֵי מַרְזֵחַ.

אַךְ כֵּיוָן שֶׁאֲנִי יוֹשֵׁב לִי

בָּדָד, בָּדָד יוֹשֵׁב לִי,

בְּקֶרֶב זֶה מַרְזֵחַ, –

הֲרֵי אֲנִי שׁוֹקֵעַ,

עִמָּךְ אֲנִי שׁוֹקֵעַ,

בָּדָד – עִמָּךְ – שׁוֹקֵעַ

קִרְבִּי – תְּהוֹם מַרְזֵחַ.