וּמָה עִם גִּבְעַת הַלֵּב?
הַאִם הִיא תָּמִיד קְטַנָּה
מִכְּדֵי לָנוּחַ עָלֶיהָ?
וְלַיֶּלֶד הַמֵּת הַחַי
בְּתוֹכֵנוּ
נֹאמַר: שֵׁב בְּשֶׁקֶט
וְאַל תִּשְׁאַל לְאָן
תִּזְחַל הַחִפּושִׁית אִם
תַּגִּיעַ אֶל שְׂפַת
הֶעָלֶה
וְאִם יֵשׁ מִי שֶׁיַּגִּישׁ
לָהּ אֶת גֶּשֶׁר
אֶצְבָּעוֹ
יֶלֶד מֵרִים אֶת מַה שֶּׁ
הֻשְׁלַךְ מִן הָעוֹלָם
וְקוֹרֵא לוֹ בְּשֵׁם.
שֵׁב, יֶלֶד, וְאַל תִּכְתֹּב
אֶלָּא מַה שֶּׁיַּעֲלֶה
בְּיָדְךָ לִמְחֹק.
אַל תִּשְׁבֹּר לָנוּ אֶת הַלֵּב
עִם שִׁכְרוֹן הַמֶּרְחַקִּים
שֶׁלְּךָ וְהַתְּשׁוּקָה
אֶל מִלִּים שֶׁטֶּרֶם נִבְרְאוּ
בַּתְּפִלּוֹת שֶׁאַתָּה מְחַדֵּשׁ
עָלֵינוּ
לַיְלָה, לַיְלָה
לָלֶכֶת אַחֲרֶיךָ בְּלִי לָדַעַת
אִם הִטְמַנְתָּ בְּתוֹכִי
מַה
שֶּׁבִּלְעָדָיו אֵין טַעַם עוֹד
לְחַפֵּשׂ אַחֲרָיו.
אֵיךְ תִּמְצָא דַּרְכְּךָ הַבַּיְתָה?
אֵיךְ תֵּדַע אֵיךְ נִרְאוּ
הַשּׁוֹשַׁנִּים הַמְבֻיָּתִים
לִפְנֵי שֶׁיָּכֹלְתִּי לִקְטֹף
אוֹתָם וּלְהַנִּיחָם
בְּתוֹךְ שְׁתִיקַת יָדֶיךָ?
אַתָּה מְבַקֵּשׁ מִן הַכּוֹכָבִים
לַעֲזֹר לְךָ
לְהָעִיר אֶת הַנָּמֵר הַיָּשֵׁן בְּתוֹךְ הַדִּבּוּר
וּלְהַגִּיעַ אִתּוֹ
אֶל הַקָּצֶה וְלָצֵאת מִדַּעַתְךָ
אֶל הָעִנְיָן הַפָּשׁוּט
הַזֶּה
לִהְיוֹת יֶלֶד.
אַתָּה מַבִּיט אֶל הַזְּבוּב
שֶׁהוּא הִצְטַבְּרוּת
רִגְעִית שֶׁל
אוֹר אֱלֹהִי,
וּבוֹכֶה
עַכְשָׁו עָלֶיךָ לַעֲשׂוֹת
רַק מַה שֶּׁאִלְמָלֵא
עָשִׂיתָ
הָיָה עָלֶיךָ לְהִצְטַעֵר עָלָיו. עָלֶיךָ
לַעֲמֹד בֵּין הַגָּלוּי
לְבֵין הָעוֹמֵד
לִהִתְגַּלּוֹת.
מֵרֶגַע שֶׁדָּבָר נֶאֱמַר
דְּבַר־מָה אַחֵר,
מְדֻיָּק מִמֶּנּוּ, מִתּוֹכוֹ,
מְבַקֵּשׁ לְהֵאָמֵר
אַחַרְכָּךְ אַתָּה שׁוֹלֵחַ אֶת
הַלֵּב (עַל
חֶלְקִיקָיו הַפְּגִיעִים)
לְפָנֶיךָ
לָתוּר אֶת הַחֹמֶר הַפָּשׁוּט
הַמִּתְעַבֶּה וּמַחְשִׁיךְ.
אֲנִי זוֹכֵר אֶת תְּנוּפַת
הַכָּתֵף שֶׁלְּךָ
שֶׁהָיְתָה בָּהּ מְעַט יְהִירוּת
נַעֲרִית אֲפוּפַת רֹךְ.
מִי עוֹבֵר עַל חַלּוֹנְךָ
וּמְאוֹתֵת לְךָ אִם
לֹא אֲנִי?
הַמְּנוֹרָה שֶׁשָּׁכַחְתָּ לְכַבּוֹת
בַּחֶדֶר שֶׁהִקִּיף וְחִבֵּק
אוֹתְךָ
מְאִירָה אֶת הַמְּבוֹאָה בָּהּ
הִשְׁאַרְתָּ אוֹתִי לְבַדִּי.
אַתָּה מְדַבֵּר אֶל אַתָּה
מְדַבֵּר אֶל הַחֲפָצִים
הַיּוֹדְעִים אֵיךְ
לָצוּר עָלֶיךָ.
בַּחֲצוֹת תְּצַיֵּר כְּלוּב
לַצִּפּוֹר
הַמְחַכָּה לִכְנִיסָתָהּ הַסְּפֶּקְטָקוּלָרִית
הָעֵצִים מִתְקַשִּׁים לִשְׁמֹר הַבֹּקֶר
עַל צִלָּם.
כָּל הַלַּיְלָה עָמַדְתָּ
לִפְנֵי קִיר
דִּבַּרְתָּ עִם הָאֵשׁ.
אִם תַּקְשִׁיב תִּשְׁמַע
נָמֵר מְחַכֶּה
לַמֵּתִים
בַּמַּעֲגָל בּוֹ רוֹקְדִים
יְלָדִים וְשָׁרִים
"עֲשָׂרָה זְאֵבִים בָּאוּ
אֶל הַשֹּׁקֶת שֶׁלִּי"
יֶלֶד אֵינוֹ שׁוֹאֵל מַה
מַּעֲמָדוֹ בָּעוֹלָם
וְאֵין לוֹ עִנְיָן בְּתִקּוּן
הָעוֹלָם אוֹ בַּמַּעֲבָר
מִדְּבָרִים בִּלְתִּי מֻכָּרִים
לִדְבָרִים מֻכָּרִים.
אִם תָּרִים רֹאשׁ, יֶלֶד,
תִּוָּכַח: "הָעוֹלָם
נַעֲשֶׂה
(כְּדִבְרֵי הָעַכְבָּר בָּאַגָּדָה)
צַר מִיּוֹם לְיוֹם"
אַתָּה לֹא נִרְאֶה עַד שֶׁאֲנִי
רוֹאֶה אוֹתְךָ, יֶלֶד,
אָפֵל וּמִתְגַּלְגֵּל בֵּין כִּסֵּא
שֻׁלְחָן וּמְנוֹרָה.
כּוֹרֵעַ לְיָדְךָ אֲנִי מַבִּיט
בְּמַה שֶׁאַתָּה מַתִּיר לִי
לְהַבִּיט בּוֹ
מְנַסֶּה לְקַלֵּף לְאַט מֵעָלַי
אֶת עִגּוּל נָכְרִיּוּתְךָ
בָּעוֹלָם
וּלְדַבֵּר עַל הַלֵּאוּת וְשֶׁבֶר הַשְּׁפִיּוּת
מִבְּלִי לְהִגָּרֵר לְרִיב
נִשְׁאַרְנוּ עִם שְׁמוֹת הַדְּבָרִים
הַחֲבוּיִים שֶׁאַתָּה, יַקִּירִי,
מַצְבִּיעַ עֲלֵיהֶם וְשׁוֹאֵל:
אֶל הֵיכָן נֶאֱסָפִים כָּל
הַחֲפָצִים שֶׁהָלְכוּ לָנוּ
לְאִבּוּד אִם לֹא
אֶל הֶחָרִיץ הַדַּק שֶׁבֵּין
חֲצוֹת לַיְלָה
לְרֵאשִׁית יוֹם.
נָמֵר נִכְנָס אֶל הַחֶדֶר וְעַד
שֶׁלֹּא תֹּאמַר לוֹ דָּבָר
וְהוּא כְּבָר "בֵּין נִמְצָא
לְאֵינֶנּוּ"