אַלּוֹן אַדִּיר אָמַר אֶל קְנֵה הַסּוּף:

'אָכֵן, לְךָ הַצֶּדֶק הִתְאוֹנֵן עַל אֵל.

הֵן גַּם חָגָב קָטָן, גַּם צֵל

צְלָצַל, אוֹ פַעֲמֵי זְבוּב

לְךָ מַשָּׂא כָבֵד, כָּבֵד מִנְּשׂא.

כִּמְעַט יִזְחַל אַט אַט גַּלִּיל

אוֹ רוּחַ כִּי יִשֹּׁב קַלִּיל,

וּכְבָר רָעוֹד יִרְעַד גֵּוֶךָ

וְעַד עָפָר יִשַׁח רֹאשֶׁךָ.

מַדּוּעַ, הוֹי, דַּלּוֹתָ כֹה?

וַאֲנִי לִמְרוֹם עָבִים אָרִימָה מֵצַח

כַּלְּבָנוֹן הַר בְּשֶׁלֶג נֵצַח;

אוֹתִי יִשַׁק רִאשׁוֹן הַקָּו

שֶׁל שֶׁמֶשׁ בֹּקֶר בְּזֹהַר רָב;

בְּרֹב עֻזִּי אֶשְׂחַק לָרוּחַ,

גַּם מִפְּנֵי סַעַר לֹא אָשׁוּחַ;

אֲשֶׁר לְךָ, קָט, סַעַר עַז

אַךְ לַחַשׁ קַל לִי, נְשִׁימַת־רָז.

וְלוּ גָדַלְתָּ פֹּה מִתַּחַת לַעֲנָפַי

הָרַעֲנַנִּים הַמִּשְׂתָּרְעִים סָבִיב,

לֹא רַע וָמַר הָיָה כֹה גּוֹרָלֶךָ,

כִּי אָז פָּרַשְׂתִּי אֶת כְּנָפַי

עָלֶיךָ, סוּף אֻמְלָל, חָבִיב,

וּבְעֵת סוּפָה מָצָאתָ בִי מַחְסֶךָ;

וְאַתָּה שׁוֹכֵן תָּמִיד עַל שְׂפַת הַמַּיִם

מְקוֹם מִשְׁכַּן רוּחוֹת שָׁמַיִם.

אָכֵן, כָּל טוּב מָנַע מִמְּךָ אֱלֹהֶיךָ –

וַאֲנִי מַה צַּר לִי, צַר עָלֶיךָ'.

־ ‘אַל נָא תָנוּדָה לִי’ – עָנָה הַסּוּף – 'אַל תִּצְטֶעָרָה,

אַף כִּי דַאֲגָתְךָ לִי תָּעִיד עַל טוּב לִבֶּךָ:

אֲנִי לֹא אִירָא סַעַר,

חֲתַת כָּל שׁוֹכְנֵי יַעַר;

יִסְעַר בָּעֹז, יֶהֱמֶה, יִזְעַף –

אֲנִי אַךְ רֶגַע לִי אִכַּף,

אִכַּף – לֹא אִשָּׁבֵרָה.

וְאַתָּה, אַלּוֹן אַדִּיר וָגֵא,

אִם לֹא שַׁחֹתָ עוֹד מִפְּנֵי

סַעֲרוֹת הָעֹז עִם כָּל הָעֵץ,

חַכֵּה לַקֵּץ'…

עוֹדוֹ מְדַבֵּר, וְהִנֵּה בִּפְאַת צָפוֹן

קָדְרוּ שָׁמַיִם, סַעַר קָם בְּאוֹן

וּמִסָּבִיב הוּא מִתְחוֹלֵל

וּמִסְתָּעֵר וּמִתְגּוֹלֵל

בֶּעֱזוּז אָיֹם עַל כָּל הַיְקוּם,

וּבַעֲלָטָה טָבְעוּ שְׁמֵי רוּם.

לָאָרֶץ שַׁח קְנֵה־הַסּוּף,

אַךְ הָאַלּוֹן עוֹמֵד זָקוּף,

וְהוּא מַבִּיט סְבִיבוֹ בְּגָאוֹן;

וְהִנֵּה גָבַר הַסַּעַר, הַשָּׁאוֹן

בְּמִשְׁנֵה עֹז, ־ וּבְרַעַם קוֹל

נֶעֱקַר מִשֹּׁרֶשׁ הָעֲנָק הָרָם,

שֶׁשָּׁרָשָׁיו תָּמְכוּ שְׁאוֹל

וְרֹאשׁוֹ בִּמְרוֹם רָקִיעַ שָׁם.