זאת לדעת, שהסיפור על ארכימדס לא היה בדיוק כפי שכותבים; אמנם האמת היא שהוא נהרג כאשר כבשו הרומאים את סירקוז, אבל אין זה נכון, שלביתו נכנס חייל רומי בכוונת ביזה, ושארכימדס בהיותו שקוע בשרטוט איזה מבנה גיאומטרי נבח כלפיו כביכול ברוגזה: “אל תיגע בעיגולי!” ראשית כל ארכימדס לא היה שום פרופסור מפוזר שאיננו יודע מה מתרחש סביבו; נהפוך הוא – הוא היה מטבעו חייל אמיתי, שהמציא עבור מגיני סירקוז כל מיני מכונות מלחמה; שנית, אותו חייל רומי לא היה שום טוראי שיכור תאב ביזה, אלא סרן לוציוס המשכיל והשאפתן, איש המטה, שידע עם מי יש לו הכבוד, והוא לא בא לבזוז, אלא ניצב על מפתן הבית, הצדיע ואמר: “איחולי בריאות טובה לך, ארכימדס.”
ארכימדס הרים את עיניו מלוח השעווה שלפניו, שעליו הוא באמת שרטט משהו, ואמר:
“מה יש?”
“ארכימדס,” אמר לוציוס, “אנחנו יודעים שבלי מכונות המלחמה שלך לא היתה סירקוז מחזיקה מעמד אפילו חודש; ככה נדרשו לנו שנתיים של עבודה. אל תחשוב שאנחנו החיילים לא יודעים להעריך את זה. מכונות יוצאות מהכלל. ברכותי.”
ארכימדס עשה תנועת ביטול בידו. “מה פתאום, הרי אין בזה שום דבר מיוחד. מנגנוני הטלה פשוטים – נו, משחק שכזה. מבחינה מדעית אין לזה הרבה ערך.”
“אבל מהבחינה הצבאית יש,” סבר לוציוס. “שמע, ארכימדס, באתי להגיד לך – בוא לעבוד אתנו.”
“עם מי?”
“אתנו, הרומאים. אתה הלא מן הסתם יודע שקרתגו נמצאת כבר בתהליך של שקיעה. למה זה טוב לעזור להם עוד קצת! עכשיו נטפל בקרתגו, עוד תראה. היה עדיף בשבילכם ללכת אתנו, אתם כולכם.”
“מדוע?” נהם ארכימדס. “אנחנו אנשי סירקוז, במקרה יוונים אנחנו. מדוע שנלך אתכם?”
“כיון שאתם חיים בסיציליה, ואנחנו זקוקים לסיציליה.”
“ולשם מה אתם זקוקים לה?”
“כי אנחנו רוצים לשלוט בכל הים התיכון.”
“אהא,” אמר ארכימדס והתבונן בריכוז בלוח השעווה שלו. “ולשם מה אתם רוצים זאת?”
“מי ששולט בים התיכון, שולט בעולם כולו. זה הלא ברור.”
“האם באמת אתם חייבים להיות שליטי העולם?”
“כן. שליחותה של רומי היא להיות לשליטת העולם. ואני אומר לך, שהיא תהיה.”
“יכול להיות,” אמר ארכימדס ומחק משהו בלוח השעווה. “אבל אני לא הייתי מייעץ לכם, לוציוס. שמע, להיות שליטי העולם – זה יטיל עליכם מעמסת הגנה נוראה. חבל על העבודה שזה יטיל עליכם.”
“זה לא חשוב; אנחנו נהיה ממלכה גדולה.”
“ממלכה גדולה,” מלמל ארכימדס. “אם אני מצייר עיגול קטן או עיגול גדול, זה נשאר עיגול. שוב יש לך גבול – אתם לעולם לא תהיו בלי גבולות, לוציוס. אתה חושב שעיגול גדול מושלם יותר מעיגול קטן? האמנם אתה חושב שאתה גיאומטר גדול בציירך עיגול גדול?”
“אתם היוונים תמיד משחקים בנימוקים,” התריס סרן לוציוס. “אנחנו מצדנו מוכיחים את האמת שלנו אחרת.”
“במה?”
“במעשה. למשל, כבשנו את סירקוז שלכם; לפיכך סירקוז שייכת לנו. האין זאת הוכחה תקפה?”
“כן,” אמר ארכימדס, והתגרד בקצה העט בבלוריתו. “כן; כבשתם את סירקוז; אלא שזאת כבר לא תהיה אותה סירקוז כתמול שלשום. היתה זאת עיר גדולה ורבת תהילה, בן־אדם; עכשיו היא כבר לא תהיה גדולה. חבל על סירקוז!”
“אך לעומתה רומי תהיה גדולה. רומי חייבת להיות החזקה ביותר בעולם כולו.”
“מדוע?”
“בכדי שתשתמר. ככל שאנחנו חזקים יותר, יש לנו יותר אויבים. לכן אנחנו חייבים להיות החזקים ביותר.”
“מה שנוגע לכוח,” מלמל ארכימדס, “אני ככה, קצת פיזיקאי, לוציוס, ואומר לך משהו. הכוח נקשר.”
“מה פירוש?”
“זה חוק שכזה, לוציוס. כוח המופעל, נקשר. ככל שתגדילו כוח, כן תזדקקו לכוח נוסף לקיימו; ויום אחד תבוא השעה –”
“מה רצית לומר?”
“לא כלום. אני לא נביא, בן־אדם; רק פיזיקאי. הכוח נקשר. יותר אינני יודע.”
“שמע, ארכימדס, הלא תרצה לעבוד אתנו? אין לך מושג, איזה אפשרויות עשויות להיפתח לפניך ברומי. היית בונה את מכונות המלחמה הגדולות ביותר בעולם –”
“סלח נא לי, לוציוס; אני אדם זקן, והייתי רוצה עוד לפתח מחשבה אחת שלי או שתיים. – כפי שאתה רואה, אני משרטט פה משהו.”
“ארכימדס, האם לא קוסם לך להשתתף אתנו בכיבוש העולם? – למה אתה שותק?”
“סלח לי,” נהם ארכימדס, רוכן על לוחו. “מה אמרת?”
“שבן־אדם כמוך היה יכול להיות לשליט העולם.”
“הםם, שלטון על העולם,” שח ארכימדס שקוע בהרהוריו. “אל תכעס, אבל אני עסוק פה במשהו יותר חשוב. אתה מבין, משהו מאריך ימים יותר. משהו שבאמת יישאר.”
“ומה זה?”
“תיזהר, אל תיגע בעיגולי! זאת דרך לחשב את שטחה של גיזרת המעגל.”
★
מאוחר יותר נמסרה הודעה רשמית, שארכימדס המלומד קיפח את חייו במקרה.
1938