בְּעֵינַיִךְ הַגְּדוֹלוֹת וְהַחוֹדְרוֹת לִלְבָבוֹת
תִּתְבּוֹנְנִי בִי וְצָדַקְתְּ כִּמְעָט:
אֵיךְ נוּכַל שְׁנֵינוּ יַחַד לָשָׁבֶת
וַאֲנִי כֹּה רָע וְכֹה טוֹבָה אָתְּ!
אֲנִי כֹּה רָע, דָּם מַר בִּי וְזוֹעֵם,
וּבִרְכוֹת־לַעַג יְמַלֵּל פִּי
לַנַּעֲרָה, אֲשֶׁר בְּטוּב־לֵב וּבְנֹעַם
וְכִמְעַט בְּישֶׁר נָהֲגָה בִי.