מַשְׁקִיפָה בַחַלּוֹן…מָה אָיֹם

הַתֹּהוּ בְרַחֲבֵי הַבְּרִיאָה!

מַה-דְּלוּחָה הָאָרֶץ מִתָּחַת,

מַה-שְּׁחוֹרָה בַמָּרוֹם הַיְרִיעָה!

מֵאָז אוֹר הַבֹּקֶר אַף רֶגַע

הַגֶּשֶׁם בַּל יִשְׁקֹט, יָנוּחַ;

וְרוּחַ-תַּמְרוּרִים מְבַכָּה

בָּאַוִּיר הַמָּלֵא לִחְלוּחַ –

וְדוֹלֵף הַגֶּשֶׁם בִּזְרִיזוּת,

כִּמְמַלֵּא מִשְׁלַחַת חֲשׁוּבָה…

וּבְרִדְתּוֹ הוּא לוֹחֵשׁ בִּנְגִינָה

אִי-פוֹסְקָה, מְדוּדָה, עֲצוּבָה –

וְדוֹמֶה כְאִלּוּ הוּא רוֹצֶה

לְיַשֵּׁן הָעוֹלָם בְּרַחְשׁוֹ…

וְרוֹעֵד מִקֹּר וּמִיֵּאוּשׁ

אַבִּיטָה בַחַלּוֹן וּמַחְשֶׁה –

שָׁם זוֹחֲלִים בְּנֵי-אָדָם… מַה-קּוֹדְרִים,

מַה-נּוּגִים פְּנֵיהֶם בַּשְּׁאִיָּה!

אָן זוֹחֲלִים הַדַּכִּים וְלָמָּה?

מַה חֶפְצָם בָּאֶפֶס, בַּגְּוִיעָה?..

הַתְּמִימִים! הֲיֵדְעוּ מַה-קָּשִׁים

הַחַיִּים בְּתוֹךְ הָרִקָּבוֹן?

הֲיֵדְעוּ מַה-שּׁוֹמֵם הוּא לִחְיוֹת

בָּעוֹלָם שֶׁכֻּלּוֹ עִצָּבוֹן?..

וּמְזַרְזֵף הַגֶּשֶׁם וּבוֹכֶה

הָרוּחַ הַקַּר בָּעֲרָפֶל –

וְלִבִּי מְנַהֵם: אֲדֹנָי,

מַה-פָּעוּט עוֹלָמְךָ הַשָּׁפֵל!..

קוסטופול, תרס"ו