לוגו
בֶּטֶן אַדְמָתִי
פרק:
מיקום ביצירה:
0%
X
F
U

מִן הַיָּם עַד הַיָּם שְׁתִיקָתֵךְ נְשׁוּכָה אֶל הַשַּׁחַם,

הַזּוֹלֵג בְּאָפֹר וְאָדֹם עַל מִשְׁכַּב הַגִּירִית הֶעָשֵׁן,

וּבַת־קוֹל מֵאַחְרוֹן הַכְּפָרִים תִּתְרַסֵּק עַל סִפֵּךְ אֶל הַפַּחַד,

אֶל מִרְבַּץ הַגְּמַלִּים הַמְּלֵחִים בְּשִׁקְטֵךְ הַכּוֹשֵׁף,

בַּסַּלְעוּת הָרוֹתַחַת.


הֲתִשְׂאִי לְרַגְלַי הַהוֹזוֹת בְּצִמְאוֹן נְחָלַיִךְ

וּמוֹנוֹת אֶת עִקְּבֵי הַנְּפִילִים שֶׁהָיוּ בִּבְשָׂרֵךְ הָרָדוּם,

בּוֹעֲרִים וּקְשׁוּיִים, נִחָרִים אֶל הַצֵּל וְהַמַּיִם,

שֶׁבִּקְּעוּ בַּחֲמַת יַחְמָתָם הֹר־הָרֵי הֶרְיוֹנֵךְ הַקָּדוּם,

לַעֲשׂוֹת לָךְ לוּחוֹת וְקַרְדֹּם.


כִּי רָאָה בִּי לֵילֵךְ בְּעֵינֵי אִזְמָרַגְדְּ וּמָלֶשֶׁת,

לְרַדְּפֵנִי יָחֵף וְעָנִי עַל טַרְשֵׁי הַנְּחוּשָׁה בַּנְּקָעִים,

וְשִׁסָּה בִּי חוּכַת יַנְשׁוּפָיו,

גַּם יִדָּה בִּי רִגְבֵי צוֹר וְעֶשֶׁת,

גַּם טִבַּע קַרְסֻלַּי בְּשַׁמְנֵךְ הַנָּרוֹק בַּגִּידִים.


אַדְמָתִי הַפְּרוּזָה אֶל מִדְבָּר, הַדּוֹבֶרֶת שַׁמְנָהּ וְסִיגֶיהָ,

תְּנִי יָדֵךְ אֶל מִצְחֵי בַּחוּרַי שֶׁחָצוּ רִאשׁוֹנִים בְּאֵימַיִךְ,

הוֹלִיכִים אֶל עֵינוֹת רַחֲמֵךְ לְבַקֵּעַ אֶת בִּטְנֵךְ הַנּוֹגַהַת,

כִּי יָבוֹאוּ הָרוֹס אֶל בַּרְזֶל וּנְחוּשָׁה וְאוֹר־דַּעַת,

כִּי יִהְיוּ לָךְ גְּלוּיֵי־עֵינָיִם.


אַל יָבוֹא בָּךְ הַזָּר לְמֻשֵּׁךְ בְּכַפוֹ הַלַּחָה וְחוֹשֶׁקֶת,

וְיָזִיב אֶת רֻקּוֹ הַנִּצְמָג אֶל תֻּמַּת הַחַרְסִית וְהַבַּהַט,

לְטַמֵּא אֶת שִׁקְעֵךְ וְקִמְרֵךְ בְּשִׂפְתֵי הַמִּרְמָה הַנּוֹשֶׁקֶת,

לְשַׁחֵת אֶת חֶלְבֵּךְ עַד יִשְׁסֹף אֶת שָׁדַיִךְ, מֵינֶקֶת,

לִהְיוֹתֵךְ מַאֲכָל לְתוֹלַעַת.


רְחוּמָה, תְּנִי קוֹלֵךְ וְנָבוֹא, כַּאֲשֶׁר רִאשׁוֹנִים בָּךְ הָיִינוּ:

בַּחוּרִים מִן הַנִּיר, מִן הָרְחוֹב, מִפְּזוּרֵי הַגִּבְעָה וְהַרְאֵל,

הַדְּהוּנִים מִסַּדְנוֹת הַפְּלָדָה, הַחוֹרְשִׁים שֶׁאֵלַיִךְ הֵהִינוּ,

הָאוֹמְרִים שְׁבוּעָתֵךְ בְּגוּפָם, וְגוּפֵךְ לָהֶם דִּין הוּא,

הַבּוֹנִים לָךְ הַלֵּל,


תְּנִי שַׁמְנֵךְ לַמְּדוּרוֹת, אֲדָמָה. וְנַחְפֹּר אֶל בַּרְזֶל בְּחָפְנָיִם!

הוּא נִבְרָא לְעָשְׁפֵי מַחְרֵשׁוֹת, לִגְחוֹנֵי הַסְּפִינוֹת שֶׁבַּיָּם,

לִקְדִיחַת הַתְּהוֹמוֹת הָרָוִים כִּי יָקֵרוּ הַמָּיִם.

בְּיָדֵינוּ יָקוּם הַבַּרְזֶל לְהוֹסִיף עַל יָמָיו שֶׁל אָדָם,

לְקָרוֹת לוֹ בַּיִת.


הַנְּחוּשָׁה, הַנְּחוּשָׁה, הִגָּלִי וּבְדָמִי אַתְּ נוֹצֶקֶת

אֶל הַשִּׁיר שֶׁפָּרַץ אֶת דְּפוּסָיו לְטַבֵּעַ בְּדוֹדוֹ שֶׁל סַיָּר,

שֶׁרַגְלָיו לוֹחֲכוֹת בַּנְּקָעִים אֶת מִלְהַט נְתָכַיִךְ בַּשֶּׁקֶט,

וְעֵינָיו הֲלוּמוֹת בְּאֵימָה אֶל צְלָלִית הַחַמְדָן הַחוֹמֶקֶת,

עַד נַפְשׁוֹ מִזְדַּעֶקֶת תִּגָּר!