לנשמת הרוגי אוקרינה

הֵם רַבִּים כְּמוֹתוֹ שָׁם, לְלֹא כָל כְּתֹבֶת - - - גָּב!

וּפָגַע בּוֹ שׁוֹר-פָּר וְנִתְקַל בּוֹ בְדִישׁוֹ,

וְקִלְּלוֹ בָאַף הָאִכָּר בַּחֲרִישׁוֹ,

וּתְהִי קָרַחְתּוֹ תֵּל וּמִקְלָט לַחֲגַב-

הַשָּׂדֶה טֶרֶם סְתָו – וּבָכָה לוֹ אַךְ עָב

וְעָנָן בְּכִי-קָר וְסוּפָה תַחֲרִישׁוֹ - - -

כֹּה יִבְכּוּ לוֹ לַמֵּת, וְלֹא יִמְצָא לוֹ קַדִּישׁוֹ

הַמִּשְׁעוֹל אֵלָיו יֵט, וְלֹא יִסְפּוֹד לוֹ: הוֹי אָב!

וְעוֹד הַשָּׁנָה, שׁוּר, וְאַדְמָתוֹ כְּבָר מוֹרִיקָה,

מִשְּׁנָתָהּ תַּעֲבוֹר, וְהֶעֶלְתָה סָפִיחַ,

וְשִׁבֳּלִים סוֹנְטוֹת בּוֹ בִשְׁרִיקָה וַחֲרִיקָה…

אַךְ אוֹתוֹ בֶן-הָאֵיד, הָעוֹשֵׁשׁ פֹּה בַּפִּיחַ,

לֹא יֵדַע עַל-שׁוּם-מָה לוֹ תֶלֶם תִּלֵּם אֵת,

וְאֶת-חַיָּיו לָמָּה חַי וְעַל-מָה נִקְטַף בְּלֹא עֵת - - -

אודיסה 1921