עוֹדֶנִּי עוֹלֶה עִם כָּל עֵץ וְעָנָף,

עוֹדֶנִּי כְּאֶבֶן אִלֵּם וְעָנָו.

וְזֶה שֶׁקְּרָאַנִי מֵאָז, מֵאִבִּי,

קוֹלוֹ עוֹד בּוֹכֶה עַל מֵיתָר שֶׁל לִבִּי.

קוֹלוֹ, זֶה קוֹלוֹ, שֶׁהֵדִים לוֹ שִׁבְעָה,

וְכָל מִצְעָדַי לוֹ שְׁכֵחֵי נְתִיבָה.

עוֹדֶנִּי בּוֹדֵד בֵּין רֵעִים וְאַחִים,

סָעוּר וְטָרוּף בְּחוֹפֵי מִבְטַחִים.

וְזֶה שֶׁחַרְבּוֹ בִּי שִׁקַּע עַד נִצָּב,

גַּלְמוּד עוֹד חוֹכֶה עַל סִפִּי וְנִצָּב,

סוֹפֵר וּמוֹנֶה אֶת דָּמִי שֶׁיִטּוֹף,

וְכָל חָזוּתוֹ לִי לוֹחֶשֶׁת: כִּי־טוֹב!

וְזֶה שֶׁקָּרָא בִּדְמָמָה לִי דַקָּה –

עַתָּה לְרַגְלַי מִתְפַּלֵּשׁ בִּזְעָקָה,

וְזֶה שֶׁכַּגֵּץ בִּי עִמְעֵם וְהִבְהֵב –

עַתָּה בִּי קוֹדֵחַ, יוֹקֵד וְלוֹהֵב – –

לִבִּי, הוֹי לִבִּי, זְעָקָה־לֶהָבָה,

בֻּסְתָּן שֶׁעָלָה אֵי בְּלֶב עֲרָבָה.

בֻּסְתָּן שֶׁהִפְרִיחַ פִּלְאֵי עֲרוּגוֹת,

תּוֹעִים בִּשְׁבִילָיו עִצְּבוֹנוֹת וְתוּגוֹת,

חוֹצֵהוּ עָרוּץ, בּוֹ אַךְ דֶּמַע נִקְוָה,

עַל רֹאשׁ כָּל אָמִיר מְפַרְפֶּרֶת תִּקְוָה.

לִבִּי, שֶׁהִצְמַחְתָּ בִּדְוָי כָּל יְבוּל,

יוֹם בָּא – עַל שְׁלָפֶיךָ תִּגְוַע מַה־כָּבוּל.

וְזֶה שֶׁקְּרָאַנִי, שַׁחְרִי לוֹ רָעַב –

עַל צֵל זֶה עַרְבִּי עוֹד יַרְקִיעַ כָּעָב,

וְדָם שְׁקִיעָתִי שֶׁיָּצִיף לִי הַחֵיק,

יִסְפּוֹג בְּכָנָף וְיַפְלִיג לוֹ הַרְחֵק.

אֶדְלוֹק אַחֲרָיו עַד כְּלוֹת, עַד אַחֲרִית,

וְאֵלֶם כְּלוֹתִי אֶת שָׁמָיו עוֹד יַחְרִיד.