א    🔗

השם, שניתן לסידרת ספריי, הבאה לפני קהל־הקוראים, הוא שאול, מכתוב נודע, שכך מלוא־לשונו: הדודאים נתנו ריח ועל פתחינו כל מגדים חדשים גם ישנים דודי צפנתי לך (שיר השירים, ז' י"ד), ולא הייתי מעז ליטול שלוש תיבות מתוכו, אילולא קדמוני טובים ומהוגנים ממני וקראו כן לחיבורים שונים. ואתה מוצא בהם גם פירוש למקרא, גם מחקרים בחכמת־ישראל, גם עיון בתורת הרפואה של חז"ל, גם דברי־דרשה ואף דברי־בלטריסטיקה, והמחברים נועזו לעשות כך מהיותם אדוקים בפירוש המצוי של דברי המקור, שנדרשו כדרך אליגוריה לספרים ולסופרים, ויפה במיוחד פירושו של ספורנו: על פתחינו – בתי מדרשות: כל מגדים – בעיון ובמעשה; חדשים – דברים שהבינו חכמי־הדור מחדש; גם ישנים – שהורו הקדמונים.

ב    🔗

כמובן, בין המקור ובין חיקויו, רובצת תיבה אחת: להבדיל, ולביאורה של אותה תיבה אומר, כי הכינוי: חדשים גם ישנים, חל על תוכנם של הדברים, גם אם תחומם הוא תחומם של הדורות האחרונים, גם על סדרם של הדברים, הוא סדר ההליכה מן המאוחר־יותר אל המאוחר, כאשר תחזינה עיני הקוראים.

ובאחרונה שבנו, במאמרים אחרונים מראשונים לחדשים, והיה הגלגל שלם.

ג    🔗

ואומר דבר תודה גם למוסדות שסייעוני, גם ליחידים, וראש להם ידידי ישעיה אברך, העומד לי בצוק־עתים זה, להוציא סידרה זו לאור, ונתונה להם ברכתי ברכת כהן.

[ירושלים, שלהי חשון תשמ"ו]

ד"ס