“מַה יֹּאמְרוּ הַבְּרִיּוֹת”! – פִּתְגַם רַב עֲלִילִיָּה

הוּא יוֹצִיא אָדָם לְפָעֳלוֹ, הוּא יֶאֱסוֹר יָדָיו

בְּאוֹפַנֵּי הַמַּעֲשִׂים הוּא רוּחַ הַחַיָּה

בְּמַחְשְׁבוֹת אִישׁ, בְּתַחְבֻּלוֹתָיו וּבְמִצְעָדָיו;

כַּקָּטֹן כַּגָּדוֹל אֵלָיו יִשְׁמָעוּ,

עַל פִּיהוּ יַחֲנוּ, עַל פִּיהוּ יִסָעוּ.

אִם יִתְבּוֹנֵן אָדָם וְנַפְשׁוֹ לֹא יוֹנֶה

יִרְאֶה, כִּי לֹא עַל פִּי חֶפְצוֹ וְדַעְתֵּהוּ

יִחְיֶה יִפְעֹל בְּכָל פִּנּוֹת שֶׁהוּא פוֹנֶה

תָּלוּי הוּא בְּדַעַת אֲחֵרִים בְּחֵפֶץ מִשְׁנֵהוּ –

עַל דֶּרֶךְ הַחַיִּים חֶרֶב פִּיפִיּוֹת

מִתְהַפֶּכֶת בַּתָּו: “מַה יֹּאמְרוּ הַבְּרִיּוֹת!”

הֵן תִּתְפָּאֵר, גְּבִיר, כִּי בְיָדְךָ טוּבֶךָ

וּמִי יֹאמַר לְךָ מַה תַּעֲשֶׂה אָיִן,

תִּחְיֶה בְחֹפֶשׁ, תֵּלֵךְ בְּדַרְכֵּי לִבֶּךָ

לֹא תִגְרַע כָּל חֵפֶץ, כָּל שֶׁאֱלַת עָיִן,

אַךְ לָמָּה רַק בַּסֵּתֶר, בְּחַדְרֵי מַשְׁכִּיּוֹת

לִבְּךָ יֶהְגֶּה אֵימָה: מַה יֹּאמְרוּ הַבְּרִיּוֹת!

לָמָּה תְכַבֵּד קְדוֹשִׁים, תְּהַדֵּר רַבָּנִים?

לָמָּה לֹא תֵצֵא לְיֵשַׁע הַמַשְׂכִּילִים,

בְחֹפֶשׁ וּבְגָלוּי לֹא בְסֵתֶר פָּנִים?

לָמָּה תֹאחַז גַּם אַתָּה בְּמִנְהֲגֵי אֱוִילִים?

הֵן חָפְשִׁי הִנֶּךָ וְעָשְׁרְךָ יִסְתֹּם כָּל פִּיּוֹת!

כֵּן הוּא – אַךְ בְּכָל זֹאת, מַה יֹּאמְרוּ הַבְּרִיּוֹת!

יְדַעְתִּיךָ, פְּלוֹנִי! הִנְּךָ אָדָם הַמַּעֲלָה

וּמַה זָּרוּ מַעֲשֶׂיךָ כְּאַחַד הַסְּכָלִים!

תָּרוּץ לִסְלִיחוֹת בְּאַשְׁמֹרֶת הַלַּיְלָה,

תִתְעַנֶּה בַצּוֹם בְּפִיּוּט וַהֲבָלִים,

מִי אָדוֹן לָךְ? יְהוּדֵי טְחוֹרִים וּנְקִיּוֹת?

גַּם לָמוֹ תָחוּשׁ – מַה יֹּאמְרוּ הַבְּרִיּוֹת?

לָמָּה אֶל בָּנֶיךָ לְמוֹרֶה לָקַחְתָּ

צָבוּעַ פֶּרֶא, לֹא שָׁנָה לֹא קָרָא,

וְאֶת הַמּוֹרֶה הַמַּשְׂכִּיל זָנַחְתָּ

יַעַן חִלֵּק וּבִלֵּק יְדַבְּרוּ בוֹ סָרָה,

יַעַן לְדַעַת ר' שְׁרַגָּא עָשָׂה שַׁעֲרֻרִיּוֹת –

תֵּדַע יָשְׁרוֹ וְטוּבוֹ, אַךְ – מַה יֹּאמְרוּ הַבְּרִיּוֹת!

מַה לְּךָ, אָב אוֹבֵד! לָמָּה תַשְׁחִית הַזֶּרַע?

הֵן יָדַע גַּם לִבְּךָ מָה הָעֵת דּוֹרֶשֶׁת,

וְלָמָה תְּאַבֵּד בָּנֶיךָ לְגַדְּלֵם פֶּרַע,

לְלָחֲצֵם בִּמְלַמֵּד, בִּגְמָרָא וּבְאֵשֶׁת?

לָמָּה לְתַכְלִיתָם עֵינֶיךָ לֹא צֹפִיּוֹת?

צַר לִי, אָחִי! – תַּעֲנֶה – מַה יֹּאמְרוּ הַבְּרִיּוֹת!

הָהּ, יוֹנָה עֲדִינָה אֵיךְ נִהְיֵית חֲבֶרֶת,

אֶל אַוָּז מְיֻחָשׂ, אֱוִיל חֹטֶר גַּאֲוָה?

אֵיךְ לֹא יָדַעְתָּ, אָב! מַה בִּתְּךָ בֹּחֶרֶת?

לִבְחִירָהּ אִישׁ מַדָּע עֹרֶגֶת מִתְאַוָּהּ,

חֲמָסָהּ עָלֶיךָ, תּמֹּ[…]¹ בִּבְכִיוֹת –

יָדַעְתִּי – תֹּאמַר – אַךְ, מַה יֹּאמְרוּ הַבְּרִיּוֹת!

אִם לִבְּךְ, עֶלֶם, הָעַלְמָה לָקָחָה,

יָפָה הִיא, טוֹבָה לָהּ הַשְׂכֵּל יָדֵעַ,

לָמָּה תְמָאֵן בָּהּ אִם מוּמָר בְּמִשְׁפָּחָה?

הֲבִגְלַל זֹאת עֵרֶךְ נַפְשָׁהּ יִגָּרֵעַ?

נַפְשְׁךָ לָהּ תֵכֶל, תַּאֲוֹתֶיךָ הֹמִּיּוֹת,

אַךְ רַע וָמָר: מַה יֹּאמְרוּ הַבְּרִיּוֹת!

גְּבִיר! בָּנֶיךָ הֶדְיוֹטִים, טִפְּשִׁים, נִמְאָסִים,

קַח לָמוֹ נָשִׁים כְּעֶרְכָּם, תִּמְצָא לָרֹב,

וְלָמָּה תִּשְׁתּוֹקֵק הִתְעָרֵב בֵּין מְיֻחָשִׂים,

קְנוֹת כַּלּוֹת עֲדִינוֹת מְלֵאוֹת חֵן וְשֵׂכֶל טוֹב,

וּבְאַחֲרִית תִּסְבֹּל מְדָנִים, פְלַגּוֹת וּבְכִיּוֹת?

בַּאֲנָחָה לִי תַעֲנֶה: וּמַה יֹּאמְרוּ הַבְּרִיּוֹת?

מַה לְּךָ מִתְרַפֶּה, עָנִי בֶּן טוֹבִים!

עָזוּב עָרוּם, נָע וָנָד בְּנֶפֶשׁ שׁוֹמֶמֶת,

תִּשְׁתַּחֲוֶה לַאֲגוֹרָה וְרַבִּים מַכְאוֹבִים –

עֲשֵׁה מְלָאכָה – הִיא מְחַיָּה וּמְחַמֶמֶת,

עֲשֵׁה מְלָאכָה וְלֹא תֵדַע עֲנִיּוּת –

חָלִילָה! כִּי אָז – מַה יֹּאמְרוּ הַבְּרִיּוֹת!

מַה תַּעֲשֶׂה, שָׁדוּד! הֲלֹא הִנְּךָ עָנִי

וְלָמָּה לְךָ פְּאֵרִים, בִּגְדֵי חֹפֶשׁ יְקָרִים,

וּלְאִשְׁתְּךָ לְבוּשֵׁי מִכְלוֹל, עֲדָיִם וְשָׁנִי?

מַה לְּךָ טַלִּית נָאָה, אֶתְרֹג וְלוּלָב מְהֻדָּרִים,

וּקְנוֹת “מַפְטִיר” לְבִנְךָ וּלְךָ “שִׁשִּׁי” בָּעֲלִיּוֹת?

תְּשׁוּבָתְךָ בְצִדְּךָ: מַה יֹּאמְרוּ הַבְּרִיּוֹת!

אִם מִשְׁמַנֵּי שַׁבָּת לְךָ מַזִּיקִים,

כִּי יַנְחִילוּךָ מַחֲלַת מֵעַיִם,

מִי זֶה אֵלֵימוֹ יַאֲסָרְךָ בַּזִּקִּים,

אֱכוֹל כְּחֶפְצְךָ בְלִי שִׁנּוּי יוֹם מִיּוֹמַיִם,

וְלָמָּה תְמַלֵּא בִטְנְךָ רַעַל גְּוִיּוֹת?

אֲבָל אִם לֹא כֵן – מַה יֹּאמְרוּ הַבְּרִיּוֹת!

מַה לְּךָ, חוֹקֵר! אֵינְךָ סָר לַמִּשְׁמַעַת,

לָּמָּה תַחֲרִישׁ תִּתְאַפֵּק, תַּסְתִּיר פָּנִים,

לִבְלִי הַגֵד לְאַחֶיךָ כָּל הַמִּגְרַעַת,

בְּתוֹרוֹת, בֶּאֱמוּנוֹת וּבְמִצְוֹת הָרַבָּנִים?

הַטֵּף אֱמֶת בְּרוּרָה וּבְרָאשֵׁי הֹמִיּוֹת!

הַבְאָזְנְךָ קוֹל פְּחָדִים: מַה יֹּאמְרוּ הַבְּרִיּוֹת!

נִכְמְרוּ לְךָ רַחֲמַי, יוֹשֵׁב עִיר קְטַנָּה!

הִתְחַבֵּר לְמַשְׂכִּילִים נַפְשְׁךָ נִכְסֶפֶת,

הֵן אָזְנֶיךָ מֵאַחֲרֶיךָ תִּשְׁמַעְנָה,

כִּי רוּחַ חֲדָשָׁה בַּתֵּבֵל מְרַחֶפֶת,

תִּרְגַז עַל שִׁבְתְּךָ בְּמַחֲשַׁכֵּי תַחְתִּיּוֹת,

וְתֶחְרַד לָצֵאת, כִּי־מַה יֹּאמְרוּ הַבְּרִיּוֹת!

הֲלֹא בְלִבְּךָ, פְּלוֹנִי, תְּשַׁחֵר הַשְׂכָּלָה,

אַךְ מִתְעָרֵב הִנְּךָ בֵין צְבוּעִים קַנָּאִים,

בְּסוֹדָם כִּי תָבֹא גַם אַתָּה תְנַדֵּב קְלָלָה,

לְחָרֵף מַשְׂכִּילִים וּלְגַדֵּף מַדָּעִים,

הֲגַם בָּזֶה כְנָבָל תִּשָּׁחֵת בִּרְמִיּוֹת,

רַק כִּי יַמְרִיצְךָ מַה יֹּאמְרוּ הַבְּרִיּוֹת!

הֵן תַּסְכִּים בְּלִבְּךָ רַב, מוֹרֵה הוֹרָאָה,

לְבַטֵּל מִנְהָגִים וְאִסוּרִים מְשֻׁנִּים,

אֲשֶׁר טָפְלוּ עָלֵינוּ לְמַעֲמָסָה נוֹרָאָה,

נָאוֹת לְדַעְתְּךָ לְהָקֵל, לִתְקֹן תִּקּוּנִים,

בְּכָל זֹאת תַּחְלִיט: “כֵּן נָהֲגוּ”, “כֵּן צָרִיךְ לִהְיוֹת”,

לֶאֱסוֹר, לְהַחֲמִיר, כִּי מַה יֹּאמְרוּ הַבְּרִיּוֹת!

* * *

מְרֻבִּים צְרָכֶיךָ, עַמִּי! מְרֻבֶּה הָעֹנִי

בְּכָל חֵפֶץ וְעִנְיָן רַק אָנוּס הִנֶּךָ,

עֵקֶב “כֹּה יָאֲתָה”, לֵאמֹר: כֵּן יַחְפֹּץ פְּלוֹנִי!

כֹּה תֹאכַל, כֹּה תִלְבַּשׁ, כֹּה תְנַהֵג חַיֶּיךָ,

כֹּה תִזְעַק, תִּתְאוֹנֵן וְכֹה תוֹסִיף לִחְיוֹת,

לֹא תֵיטִיב לְנַפְשְׁךָ פֶּן – מַה יֹּאמְרוּ הַבְּרִיּוֹת!

שִׁחֶתְךָ, יִשְׂרָאֵל! כִּי נִכְחַד עָצְמֶךָ!

לִבְּךָ, דַּעְתְּךָ בִידֵי פְלוֹנִי וּפְלוֹנִי,

מְשֻעְבָּד הִנְּךָ לְרוּחַ מְשָׁרְתֶיךָ, שִׁפְחוֹתֶיךָ

עַל כֵּן לֹא תֵרוֹמָם, עַל כֵּן תִּשְׂבַּע עֹנִי,

עַל כֵּן נִדְחָה תוּשִׁיָּה, פָּקוּ פְלִילִיּוֹת

כִּי תִפְחַד תָּמִיד: מַה יֹּאמְרוּ הַבְּרִיּוֹת!

מַה יֹּאמְרוּ הַבְּרִיּוֹת! מִי הֵם הַבְּרִיּוֹת?

הֲסּוּסִים, חֲמוֹרִים, כְּלָבִים וְכָל בְּהֵמָה?

הֲגַם לָהֶם נָחוּשׁ נַחְנוּ הוֹלְכֵי קֹמְמִיוּת?

הַמְחַוֵּי דַעַת חֹרְצֵי מִשְׁפָּט הֵמָּה? –

אֵין חֶשְׁבּון, אֵין בִּקֹּרֶת וַתְּהִי לֶאֱמוּנָה

וּלְ“מַה יֹּאמְרוּ הַבְּרִיּוֹת” אֵין עֵצָה וּתְבוּנָה!

תרל"ג.