לוגו
רקע
יהודה ליב לוין (יהל״ל)
יהודה ליב לוין (יהל״ל)
(1844‏-1925)
פובליציסט, מסאי, מתרגם, משורר וסופר משכיל עברי, מראשוני חיבת ציון

j
זכרונות ויומנים (1)
t
שירה (8)
l
פרוזה (1)

מיון לפי:

יצירות מקור (9)
בכותרים שלו (9)
  • דניאל בגוב האריות: חזון בשיר (1) )

    יהודה ליב לוין (יהל״ל) (יוצר)

    ווארשא: שולדבערג ושותפו, תרנ"ט


  • זכרון בספר: רשומים מתולדותי וקורותי (1) )

    יהודה ליב לוין (יהל״ל) (יוצר)

    קיוב; זיטאמיר: דפוס ש' חאראזשאנסקי: ועד היובל של יהל"ל, תר"ע


  • כתבים נבחרים (7) )

    יהודה ליב לוין (יהל״ל) (יוצר)

    ורשה: תושיה, תרע"א

    • מקץ שנתים ימים
    • נשיקות שונא
    • המצפה
    • בְּשָׁכְבִי וּבְקוּמִי
    • t ‏ בְּשָׁכְבִי
    • t ‏ בְּקוּמִי
    • t ‏ מִי יִתְּנֵנִי בַּמִדְבָּר!
    • t ‏ מִתְאַוֶּה וָאַיִן
    • t ‏ מַה יֹּאמְרוּ הַבְּרִיּוֹת?
    • t ‏ יֵשׁ בָּנוּ כִּשְׁרוֹן
    • t ‏ אֶשְׁמְרָה לְפִי מַחֲסֹם
    • עבד עבדים
    • עצור במלין מי יוּכל?
    • כמרירי יום
    • קצף אין אונים
    • קןל אלהים
    • שאלות הזמן
    • לבני הנולד לי
    • שתי דמעות
    • עיני עוללה לנפשי
    • הנודדים בליל
    • אני תפִלה
    • מוצאי גולה
    • משיר ציון
    • המזכירים את יי
    • צדוק הדין
    • שמחה וששון ליהודים
    • אל הקוראים
    • ניצוצות הקדושה
    • אדרינוס קיסר
    • משה על הר העברים
    • דמיה נפשי
    • דור הולך ודור בא

תרגום (1)
בכותרים שלו (1)
לקסיקון הספרות העברית החדשה
עורך: יוסי גלרון־גולדשלגר

יהודה ליב לוין, משורר וסופר עברי, מראשוני ״חובבי־ציון״, נודע גם בשמו הספרותי: יהל״ל, נולד בליל שמיני עצרת, כ״ב בתשרי שנת תר״ה, 5 באוקטובר 1844 במינסק (בירת בלארוס כיום) למשפחה חסידית אמידה. קיבל חינוך תורני בבית אביו, אך כבר כנער החל ללמוד בכוחות עצמו תנ״ך ודקדוק, הגה בספרי המשכילים ואף כתב דברי־שיר. שירו הראשון ״פצעי־אוהב״ (1865) , קירבו למשכילי מינסק, ובהשפעתם התרחק מסביבתו הקודמת. ב־1870 החל לעבוד כמורה ובמזכיר בבית משפחת ברודסקי, וב־1871 עבר לקיוב לשמש גזבר בבית־מסחרה של משפחה זו. בה בשנה הופיע קובץ שיריו הראשון ״שפתי רננות״.

קריאתו המרובה בספרות הרוסית הראדיקלית והסוציאליסטית והסתכלותו ביחסי העבודה במקום עבודתו קירבו אותו לחוגים סוציאליסטיים. הוא קשר קשרים עם חוגו של אהרן שמואל ליברמן ואף עזר לו בהוצאת עתונו ״האמת״. מרבית שיריו מהשנים 1874–1880 מכילים ביקורת חריפה על סדרי החברה והמשטר הקיים. בתקופה זו ראה לוין את ״שאלת היהודים״ כשאלה סוציאלית גרידא.

התגברות הלאומנות הרוסית והשנאה ליהודים הגבירה את עניינו של לוין בבעיות החיים היהודיים, והוא תמך בהקמת קרן שמטרתה היתה העברת המוני העם היהודי ברוסיה לחיי עבודה. הפרעות ב־1881 הרחיקו את לוין מהחוגים הסוציאליסטיים, ומאז התמסר לעניינים יהודיים בלבד. בהגירה ההמונית של היהודים, שבאה לאחר הפרעות, ראה לוין את הפתרון לבעיית יהודי רוסיה. לוין הצטרף לחיבת־ציון, היה ממייסדי ״אגודת־ציון״ בקיוב (1883) , וניהל תעמולה ליישוב ארץ־ישראל. באותה תקופה תירגם לוין את ספרו של ד׳ישראלי ״נס לגויים או טנקרעד״ (תרמ״ג/ד), הכולל חזון שיבת ישראל לארצו. פעילותו הציונית משכה את עיני השלטונות וב־1887 נאלץ לוין לעזוב את קיוב ולהשתקע בעיר הקטנה טומאשפול. משיריו בתקופה זו יש לציין את ״הנודדים בליל״, על גירוש משפחה יהודית מן הכפר; ״מוצאי גולה״, על סבלם של יהודים חסרי זכות־ישיבה בקיוב; ו״שמחה וששון ליהודים״, סאטירה המתארת את שמחתם של היהודים על כי ההרוג שנמצא בעיר יהודי הוא, וכך ניצלו מעלילת־דם. הישיבה בסומאשפול השפיעה לרעה על התפתחותו, ונותק הקשר בינו לבין בני־זמנו.

כוחו הפיוטי של לוין לא היה רב. שיריו הם כעין מאמרים פובליציסטיים בחרוזים, ועיקר החידוש שבהם היה במוטיווים הסוציאליסטיים. לפובליציסטיקה שלו נודע ערך מסויים בימיה הראשונים של ״חיבת־ציון״ ב־1910 (תר״ע) פירסם לוין את זכרונותיו ״זכרון בספר״, ובשנת 1911 החלה הוצאת ״תושיה״ בווארשה להוציא לאור ״כתבים נבחרים״ שלו, אך הפסיקה את הוצאתם אחר זמן קצר. ב־1917 חזר לוין לקיוב, בה עברו עליו שנותיו האחרונות בבדידות ובדלות.

יהודה־ליב לוין נפטר בקיוב בי״ג בכסלו תרפ״ו, 30 בנובמבר 1925.

נכתב על־ידי יהודה סלוצקי עבור האנציקלופדיה העברית
[מקורות נוספים: קרסל, ויקיפדיה, Jewish Encyclopedia, Электронная еврейская энциклопедия, YIVO Encyclopedia of Jews in Eastern Europe, Еврейская энциклопедия Брокгауза и Ефрона]

ספרים
  • זכרונות והגיונות (ירושלים : מוסד ביאליק : ספריית ׳דורות׳, תשכ״ח 1968) <ההדיר וצירף מבוא והערות יהודה סלוצקי>
על המחבר ויצירתו

ספרים

מאמרים

על ״זכרונות והגיונות״

מזהים חיצוניים
LC – nr96017918 | NLI – 987007307915205171 | VIAF – 7288828 | Wikidata – Q12407827 | OpenLibrary – OL2168914A

עודכן לאחרונה ב: 6 במאי 2023
מתנדבים שנטלו חלק בהנגשת יצירותיו של יהודה ליב לוין (יהל״ל)
  • אילנה רונן
  • גלי סנדיק
  • יהודית להב
  • מיה קיסרי
  • ענת פלס בורץ
  • רותי פחימה אילן
  • שולמית רפאלי
  • שמרית חדד

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

עדכונים אחרונים

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!
מתנדבים שנטלו חלק בהנגשת יצירותיו של יהודה ליב לוין (יהל״ל)
  • אילנה רונן
  • גלי סנדיק
  • יהודית להב
  • מיה קיסרי
  • ענת פלס בורץ
  • רותי פחימה אילן
  • שולמית רפאלי
  • שמרית חדד