מיון לפי:
שימו לב:
לא לכל היצירות יש נתוני תאריך.
-
דניאל בגוב האריות: חזון בשיר דניאל בגוב האריות: חזון בשיר (1) )
יהודה ליב לוין (יהל״ל) (יוצר)
ווארשא: שולדבערג ושותפו, תרנ"ט
- t דניאל בגוב האריות (תרנ"ט 1898) (2024-07-03) דניאל בגוב האריות
-
זכרון בספר: רשומים מתולדותי וקורותי זכרון בספר: רשומים מתולדותי וקורותי (1) )
יהודה ליב לוין (יהל״ל) (יוצר)
קיוב; זיטאמיר: דפוס ש' חאראזשאנסקי: ועד היובל של יהל"ל, תר"ע
- j זכרון בספר: רשומים מתולדותי וקורותי (תר"ע 1910) (2022-06-23) זכרון בספר: רשומים מתולדותי וקורותי
-
- מקץ שנתים ימים
- נשיקות שונא
- המצפה
- בְּשָׁכְבִי וּבְקוּמִי
- t בְּשָׁכְבִי (תרע"א 1911) (2024-06-15) בְּשָׁכְבִי
- t בְּקוּמִי (תרע"א 1911) (2024-06-15) בְּקוּמִי
- t מִי יִתְּנֵנִי בַּמִדְבָּר! (תרע"א 1911) (2024-06-15) מִי יִתְּנֵנִי בַּמִדְבָּר!
- t מִתְאַוֶּה וָאַיִן (תרע"א 1911) (2024-06-15) מִתְאַוֶּה וָאַיִן
- t מַה יֹּאמְרוּ הַבְּרִיּוֹת? (תרע"א 1911) (2024-06-15) מַה יֹּאמְרוּ הַבְּרִיּוֹת?
- t יֵשׁ בָּנוּ כִּשְׁרוֹן (תרע"א 1911) (2024-06-15) יֵשׁ בָּנוּ כִּשְׁרוֹן
- t אֶשְׁמְרָה לְפִי מַחֲסֹם (תרע"א 1911) (2024-06-15) אֶשְׁמְרָה לְפִי מַחֲסֹם
- עבד עבדים
- עצור במלין מי יוּכל?
- כמרירי יום
- קצף אין אונים
- קןל אלהים
- שאלות הזמן
- לבני הנולד לי
- שתי דמעות
- עיני עוללה לנפשי
- הנודדים בליל
- אני תפִלה
- מוצאי גולה
- משיר ציון
- המזכירים את יי
- צדוק הדין
- שמחה וששון ליהודים
- אל הקוראים
- ניצוצות הקדושה
- אדרינוס קיסר
- משה על הר העברים
- דמיה נפשי
- דור הולך ודור בא
-
ימים מקדם, או, אפיון: ספור יסודתו בקורות ימי המאה הראשונה לסה"נ ימים מקדם, או, אפיון: ספור יסודתו בקורות ימי המאה הראשונה לסה"נ (1) )
מוריץ פרידלנדר (יוצר)
יהודה ליב לוין (יהל״ל) (מתרגם)
ווארשא: דפוס בוימריטטער-גאנשאר, תרמ"ח 1888
- l ימים מקדם, או, אפיון: ספור יסודתו בקורות ימי המאה הראשונה לסה"נ / מוריץ פרידלנדר (תרמ"ח 1888) (2021-11-16) ימים מקדם, או, אפיון: ספור יסודתו בקורות ימי המאה הראשונה לסה"נ
יהודה ליב
לוין, משורר וסופר עברי, מראשוני ״חובבי־ציון״, נודע גם בשמו הספרותי:
יהל״ל, נולד בליל שמיני עצרת, כ״ב בתשרי שנת תר״ה, 5 באוקטובר 1844 במינסק
(בירת בלארוס כיום) למשפחה חסידית אמידה. קיבל חינוך תורני בבית אביו, אך
כבר כנער החל ללמוד בכוחות עצמו תנ״ך ודקדוק, הגה בספרי המשכילים ואף כתב
דברי־שיר. שירו הראשון ״פצעי־אוהב״ (1865) , קירבו למשכילי מינסק, ובהשפעתם
התרחק מסביבתו הקודמת. ב־1870 החל לעבוד כמורה ובמזכיר בבית משפחת ברודסקי,
וב־1871 עבר לקיוב לשמש גזבר בבית־מסחרה של משפחה זו. בה בשנה הופיע קובץ
שיריו הראשון ״שפתי רננות״.
קריאתו המרובה בספרות הרוסית הראדיקלית והסוציאליסטית והסתכלותו ביחסי העבודה במקום עבודתו קירבו אותו לחוגים סוציאליסטיים. הוא קשר קשרים עם חוגו של אהרן שמואל ליברמן ואף עזר לו בהוצאת עתונו ״האמת״. מרבית שיריו מהשנים 1874–1880 מכילים ביקורת חריפה על סדרי החברה והמשטר הקיים. בתקופה זו ראה לוין את ״שאלת היהודים״ כשאלה סוציאלית גרידא.
התגברות הלאומנות הרוסית והשנאה ליהודים הגבירה את עניינו של לוין בבעיות החיים היהודיים, והוא תמך בהקמת קרן שמטרתה היתה העברת המוני העם היהודי ברוסיה לחיי עבודה. הפרעות ב־1881 הרחיקו את לוין מהחוגים הסוציאליסטיים, ומאז התמסר לעניינים יהודיים בלבד. בהגירה ההמונית של היהודים, שבאה לאחר הפרעות, ראה לוין את הפתרון לבעיית יהודי רוסיה. לוין הצטרף לחיבת־ציון, היה ממייסדי ״אגודת־ציון״ בקיוב (1883) , וניהל תעמולה ליישוב ארץ־ישראל. באותה תקופה תירגם לוין את ספרו של ד׳ישראלי ״נס לגויים או טנקרעד״ (תרמ״ג/ד), הכולל חזון שיבת ישראל לארצו. פעילותו הציונית משכה את עיני השלטונות וב־1887 נאלץ לוין לעזוב את קיוב ולהשתקע בעיר הקטנה טומאשפול. משיריו בתקופה זו יש לציין את ״הנודדים בליל״, על גירוש משפחה יהודית מן הכפר; ״מוצאי גולה״, על סבלם של יהודים חסרי זכות־ישיבה בקיוב; ו״שמחה וששון ליהודים״, סאטירה המתארת את שמחתם של היהודים על כי ההרוג שנמצא בעיר יהודי הוא, וכך ניצלו מעלילת־דם. הישיבה בסומאשפול השפיעה לרעה על התפתחותו, ונותק הקשר בינו לבין בני־זמנו.
כוחו הפיוטי של לוין לא היה רב. שיריו הם כעין מאמרים פובליציסטיים בחרוזים, ועיקר החידוש שבהם היה במוטיווים הסוציאליסטיים. לפובליציסטיקה שלו נודע ערך מסויים בימיה הראשונים של ״חיבת־ציון״ ב־1910 (תר״ע) פירסם לוין את זכרונותיו ״זכרון בספר״, ובשנת 1911 החלה הוצאת ״תושיה״ בווארשה להוציא לאור ״כתבים נבחרים״ שלו, אך הפסיקה את הוצאתם אחר זמן קצר. ב־1917 חזר לוין לקיוב, בה עברו עליו שנותיו האחרונות בבדידות ובדלות.
יהודה־ליב לוין נפטר בקיוב בי״ג בכסלו תרפ״ו, 30 בנובמבר 1925.
נכתב על־ידי יהודה סלוצקי עבור האנציקלופדיה
העברית
[מקורות נוספים: קרסל, ויקיפדיה, Jewish Encyclopedia,
Электронная еврейская энциклопедия, YIVO Encyclopedia of Jews in Eastern Europe, Еврейская энциклопедия Брокгауза и Ефрона]
- זכרונות והגיונות (ירושלים : מוסד ביאליק : ספריית ׳דורות׳, תשכ״ח 1968) <ההדיר וצירף מבוא והערות יהודה סלוצקי>
ספרים
- יברכיהו, ישראל, יהל"ל : 20 למותו, 100 להולדתו, (תל־אביב, 1946)
מאמרים
- ברזל, הלל, המנון ומאניפסט: ... יהודה ליב לוין (יהל"ל) ..., שירת חיבת ציון (תל אביב : ספרית פועלים, תשמ"ח 1987), עמ' 104–116
- ברעם אשל, עינת, השכלה, סוציאליזם ולאומיות בשירת יהל"ל., בתוך: הספרות והחיים : פואטיקה ואידיאולוגיה בספרות העברית החדשה : ל מנחם ברינקר, ביובלו / עורכות – איריס פרוש, חמוטל צמיר, חנה סוקר־שווגר (ירושלים : כרמל, תשע"א 2011), עמ' 254–276
- גרינברג, חיים, יהל"ל : מאוצר הזכרונות, ספר הדואר : מבחר מאמרים ליובל הששים, תרפ"ב–תשמ"ב / בעריכת יעקב ק. מיקלישנסקי, יעקב קבקוב (ניו יורק : הוצאת ההסתדרות העברית באמריקה, תשמ"ב 1982), עמ' 156–158
- הולצמן, אבנר, נקודת המוצא: המפנה בספרות העברית בעקבות ה׳סופות בנגב׳, בתוך: המשכיל בעת הזאת : ספר היובל ל משה פלאי : מאמרים בהשכלה, ספרות עברית ולימודי היהדות / בעריכת זאב גרבר, לב חקק ושמואל כץ (בני ברק : הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשע"ז 2017), עמ' 92–113
- יברכיהו, ישראל, קוים., דבר, מוסף לשבתות ומועדים, כ"ד בכסלו תרצ"ו, 20 בדצמבר 1935, עמ' 7
- סדן, דב, עשר שנים למות יהל"ל : ציוני דרכו., דבר, מוסף לשבתות ולמועדים, כ"ד בכסלו תרצ"ו, 20 בדצמבר 1935, עמ' 1–2
- סדן, דב, על אביו זקנו., דבר, מוסף לשבתות ולמועדים, כ"ד בכסלו תרצ"ו, 20 בדצמבר 1935, עמ' 7
- קבקוב, יעקב, בין יהל"ל לסופרי אמריקה, הגות עברית באמריקה, כרך שני / בעריכת מנחם זהרי, אריה טרטקובר, חיים אורמיאן (תל אביב : הוצאת ברית עברית עולמית ע"י הוצאת יבנה, תשל"ג 1973), עמ' 192–197
- קלוזנר, יוסף, יהל"ל, בספרו: יוצרים ובונים : מאמרי־בקורת (תל אביב : ספרי מוריה : הוצאת דביר, תרפ"ה 1925), כרך ראשון, עמ' 60–64
- רויטברג, י., יהל"ל., הצפירה, ב׳ בסיון תרפ"א, 8 ביוני 1921, עמ' 3
על ״זכרונות והגיונות״
- אונגרפלד, משה, זכרונות והגיונות ליהל"ל, דבר, ה׳ באייר תשכ"ח, 3 במאי 1968, עמ' 21
- אילנה רונן
- גלי סנדיק
- יהודית להב
- מיה קיסרי
- ענת פלס בורץ
- רותי פחימה אילן
- שולמית רפאלי
- שמרית חדד
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.
עדכונים אחרונים
יצירותיו האחרונות שראו אור בפרויקט
דניאל בגוב האריות ; יֵשׁ בָּנוּ כִּשְׁרוֹן ; אֶשְׁמְרָה לְפִי מַחֲסֹם ; בְּשָׁכְבִי ; בְּקוּמִי ; מִי יִתְּנֵנִי בַּמִדְבָּר! ; מִתְאַוֶּה וָאַיִן ; מַה יֹּאמְרוּ הַבְּרִיּוֹת? ; זכרון בספר: רשומים מתולדותי וקורותי ; ימים מקדם, או, אפיון: ספור יסודתו בקורות ימי המאה הראשונה לסה"נ (תרגום) ;
לפריט זה טרם הוצעו תגיות
אין עדיין קישוריות מאושרות
- אילנה רונן
- גלי סנדיק
- יהודית להב
- מיה קיסרי
- ענת פלס בורץ
- רותי פחימה אילן
- שולמית רפאלי
- שמרית חדד