לוגו
בלדה על אחותי – נטף־דם־קטנה
פרק:
מיקום ביצירה:
0%
X
F
U

קוֹרְאִים לִי נֵטֶף־דָּם־קְטַנָּה,

לְזֵכֶר אָח אֲשֶׁר עָזַב אֶת אִמָּא.

וּמַה חֲבָל שֶׁלֹּא הִכַּרְתִּי אֶת אָחִי,

שֶׁעַל זִכְרוֹ נִקְרֵאתִי!


*

מֵאָז אֲנִי נוֹדֶדֶת בָּעוֹלָם

וְנֵטֶף־דָּם־קְטַנָּה תִּמְצָא אוֹתְךָ, אָחִי.

אַקְדִּישׁ לְךָ אֶת אוֹר הַשַּׁחַר,

שֶׁאִם תָּקִיץ

תִּרְאֵנִי בָּאָה לִקְרָאתְךָ.

הַדֶּרֶךְ, שֶׁהָיְּתָה לְךָ מִקְדָּשׁ,

אֶל נֵטֶף־דָּם־קְטַנָּה

לִבָּן הַטּוֹב יִפְתָּחוּ.

וְאִם תּוֹסִיף לִישֹׁן, אָחִי,

אַמְלִיךְ עָלֶיךָ חשֶׁךְ רַךְ,

לִמְרַאֲשׁוֹתֶיךָ אֶעֱמֹד כְּנֵר גָּבוֹהַּ.

עִם בֹּקֶר נֵטֶף־דָּם־קְטַנָּה תָּקוּם אִתְּךָ,

נִשְׁעֶנֶת עַל מַקֵּל שֶׁלְּךָ אֶצְעָדָה אשֶׁר־אשֶׁר.


עַל הָאֲגַם מָסָךְ שֶׁל צִפֳּרִים אֶמְתַּח

וּבֵין אַלְפֵי כְּנָפַיִם נוֹצְצוֹת

כִּשְׁנֵי שְׁחָפִים נָטוּס,

תְּהוֹם נִצְלֹל,

נַגְבִּיהַּ נְשִׁיקָה בּוֹעֶרֶת

וְנִשָּׂרֵף כִּשְׁנֵי הֵדִים שֶׁל אֵשׁ.


*

הַדֶּרֶךְ שֶׁהָיְתָה לְךָ לְבַיִת

בַּעֲזוּבַת־הַלַּיְלָה

תִּהְיֶה נָחָשׁ תָּמִים כְּחֹם הַיּוֹם.

בְּמַעֲבֵה־הָרִים תִּזְחַל

וְאַחֲרֶיךָ נֵטֶף־דָּם־קְטַנָּה נִשְׂרֶכֶת.


*

אֲנִי רוֹאָה גַּבְּךָ מוּאָר בְּשֶׁמֶשׁ לְבָנָה.

אֲנִי פּוֹתַחַת תַּרְמִילְךָ וְשָׂמָה בּוֹ

גַּרְגֵּר שֶׁל זַיִת,

שְׁנֵי גַּרְגְּרֵי עֵנָב

וּפַת.

אִם תַּעֲבֹר בַּיַּעַר

וְרוּחַ תְּכוֹפֵף גְּזָעִים עַל תַּעֲרָהּ,

וַדַּאי תִּבְרַח אֶל מְאוּרַת־זְאֵב.

תִּתֵּן לוֹ כְּמַחֲצִית גַּרְגֵּר שֶׁל זַיִת,

גַּרְגֵּר עֵנָב

וּנְגִיסָה קַלָּה מִפַּת,

וְלֹא יִגַּע בְּךָ

– כִּי הוּא יִהְיֶה זְאֵב שָׂבֵעַ.


*

אִמָּא אָמְרָה לִי כִּי הָיִיתָ יֶלֶד־פֶּלֶא.

יָחֵף יָצָאתָ מִן הַבַּיִת

וְשַׁבְתָּ עַל חֲמוֹר.

פַּעַם נִשְׂרַפְתָּ עַד לְאֵפֶר

וּמֵאֵפֶר קַמְתָּ וְזָרַחְתָּ.

אֶת קוֹל הָרוּחַ לְחַקּוֹת יָדַעְתָּ –

חַיּוֹת וְצִפֳּרִים שׁוֹלָל הוֹלַכְתָּ.

עַל פֶּלֶג מַיִם כְּעַל סוּס רָכַבְתָּ

וּמִצּוּקֵי הָרִים כְּמוֹ חָתוּל נָפַלְתָּ.

רֹאשְׁךָ הָיָה כְּרֹאשׁ אֵיל־הַבָּר

וְנַעֲרוֹת הַכְּפָר שֶׁאֲהֵבוּךָ

פְּנִינִים הָיוּ נוֹשְׁרוֹת עַל חֲזֵיהֶן בַּלַּיְלָה.

וְעוֹד דְּבָרִים כָּהֵנָּה וְכָהֵנָּה.


*

כְּשֶׁדִּלַּגְתָּ עַל מִפְתַּן הַבַּיִת

הִבְטַחְתָּ לְהָבִיא תְּשׁוּרוֹת נָאוֹת לַכֹּל:

לְאִמָּא זְרִיחָתוֹ הָרִאשׁוֹנָה שֶׁל הָעוֹלָם,

לְאַבָּא הַיּוֹנָה שֶׁהִתְעַוְּרָה מִצַּעַר

בִּנְפֹל שָׁאוּל הַמֶּלֶךְ עַל חַרְבּוֹ

וְלַשֶּׂכְוִי, רַוָּק זָקֵן שֶׁלָּנוּ,

צִפּוֹר־הַנֵּבֶל מֵאוֹסְטְרַלְיָה.


*

אַךְ לֹא בִּגְלַל הַנֵּדֶר שֶׁנָּדַרְתָּ

יָצְאָה לַדֶּרֶךְ נֵטֶף־דָּם־קְטַנָּה.

וְלֹא עַל שׁוּם שֶׁפֶּלֶא־אָח אַתָּה לִי.

וְלֹא עַל שׁוּם שֶׁאִמָּא כְּבָר הִזְקִינָה,

וְאַבָּא עַל קַבַּיִם

וְהַשֶּׂכְוִי כַּרְכּוּשְׁתָּא אֲכָלַתְהוּ.

אוּלַי, אַתָּה אָחִי, תֵּדַע נָא עַל שׁוּם מָה?


*

כְּשֶׁצְּמֵאָה אֲנִי, דַּיֵּנִי בִּבְאֵר

הַמְפַכָּה עָלַי מִגּוּף סָמוּי שֶׁלְּךָ.

כְּשֶׁאֲנִי פּוֹחֶדֶת,

דֻּבֶּיךָ הַלְּבָנִים בָּאִים אֵלַי מִקֹּטֶב

וּמְכַסִּים אוֹתִי פַּרְוָה צְחֹרָה

וַחֲמִימוּת־בִּטְחָה רוֹחֶצֶת גְּוִיָּתִי כְּשִׁיר.

כְּשֶׁאֲנִי קוֹפֵאת בִּכְפוֹר מָתוֹק,

אֲנִי שׁוֹמַעַת אֶת קוֹלְךָ,

הַמְסַפֵּר לִי עַל בָּחוּר מוּזָר,

אֲשֶׁר לִפְנֵי מוֹתוֹ שָׁאַל:

אֵלִי, הַאִם לְתֹהוּ

שָׁפַכְתִּי אֶת דָּמִי לָאָרֶץ?!