וְיַעֲקב הָלַךָ לְדַרְכּוֹ חָרָנָה. וַיָבֹא עַד הַר הַמוֹרִיָה וַיַעֲבֹר מִשָם וָהָלְאָה וַיָלֶן אֵצֶל הָעִיר לוּז. וַיֵרָא ה' אֶל יַעֲקֹב בַּלַיְלָה הַהוּא וַיֹאמֶר אֵלָיו: אֲנִי ה' אֳלֹהֵי אַבְרָהָם וֵאלֹהֵי יִצְחָק אָבִיךָ; הָאָרֶץ אֲשֶר אַתָּה שוֹכֵב עָלֶיהָ – לְךָ אֶתְּנֶנָה וּלְזַרְעֲךָ עַד עוֹלָם. וְהִנֵה אָנֹכִי עִמָךְ וּשְמַרְתִּיךָ בְּכָל אֲשֶר תֵּלֵךְ וְהִרְבֵּיתִי אֶת זַרְעֲךָ כְּכוֹכְבֵי הַשָמָיִם, וְהִפַּלְתִּי אֶת כָּל אוֹיְבֶיךָ מִפָּנֶיךָ וַהֲשִיבוֹתִיךָ אֶל הָאָרֶץ הַזֹאת עָשִיר בִּנְכָסִים וּבְבָנִים. וַיִיקֶץ יַעֲקֹב מִשְנָתוֹ וַתְּחִי רוּחוֹ וַיִשְׂמַח מְאֹד עַל מַרְאֵה הַלַיְלָה אֲשֶר רָאָה, וַיִקְרָא אֶת שֵם הַמָקוֹם הַהוּא בֵּית־אֵל. וַיַקָם לָלֶכֶת לְדַרְכּוֹ אַרְצָה בְּנֵי קֶדֶם וַיִקַלוּ רַגְלָיו כְּאַיָלוֹת מִשִׂמְחָה, עַד בּוֹאוֹ חָרָנָה וַיִחַן עַל הַבְּאֵר אֲשֶר מִחוּץ לָעִיר. וַיִמְצָא שָם אֲנָשִים רוֹעֵי צאן וַיִשְאָלֵם יַעֲקֹב: אַחַי, מֵאַיִן אַתֶּם? וַיַעֲנוּ: מֵחָרָן אֲנָחְנוּ. וַיוֹסֵף יַעֲקֹב לִשְאָלָם: הַיְדַעְתֶּם אֶת לָבָן בֶּן בְּתוּאֵל בֶּן נָחוֹר? וַיַעֲנוּ: יָדָעְנוּ, וְהִנֵה רָחֵל בִּתּוֹ בָּאָה עִם עֶדְרָהּ לְהַשְקוֹת אֶת צאֹן אָבִיהָ, כִּי רוֹעָה הִיא. עוֹדָם מְדַבְּרִים וְרָחֵל בַּת לָבָן בָּאָה עִם צֹאנָהּ אֶל הַבְּאֵר. וַיַגֵד יַעֲקֹב לְרָחֵל כִּי בֶן רִבְקָה הוּא, וַיִשַק לָהּ וַיֵבְךְ. וַתָּרָץ רָחֵל וַתַּגֵד לְאָבִיהָ. כִּשְמֹע לָבָן אֶת שֵמַע יַעֲקֹב בֶּן אֲחוֹתוֹ וַיָרָץ לִקְרָאתוֹ וַיְנַשֵק לוֹ וַיְבִיאֵהוּ לְבֵיתוֹ. וַיוֹסֶף יַעֲקֹב לִבְכּוֹת עַל אֲשֶר בָּא רֵיקָם לְבֵית דוֹדוֹ, וַיְסַפֵּר לְלָבָן אֶת אֲשֶר עָשָׂה לוֹ אֱלִיפַז בֶּן עֵשָׂו בַּדָרֶךְ.

וַיֵשֶב יַעֲקֹב בְּבֵית לָבָן וַיִרְעֶה אֶת צאֹנוֹ וַיִתֵּן לוֹ דוֹדוֹ בִּשְׂכַר עֲבוֹדָתוֹ זאֹת אֶת שְתֵּי בְנוֹתָיו הַתְּאוֹמוֹת, שֵם הַבְּכִירָה לֵאָה וְשֵם הַצְעִירָה רָחֵל. וַיְהִי כַּעֲבוֹר י"ד שָנָה לְשֶבֶת יַעֲקֹב בְּבֵית לָבָן דוֹדוֹ וַתִּשְלַח רִבְקָה אִמוֹ אֶת דְבוֹרָה בַּת עוּץ מֵינִקְתָּהּ אוֹתָהּ וּשְנֵי אֲנָשִים מֵעַבְדֵי יִצְחָק אֶל יַעֲקֹב לַהֲשִיבֵהוּ אַרְצָה כְּנָעַן. וַיֹאמֶר יַעֲקֹב אֶל לָבָן: תְּנָה לִי אֶת נָשַי וְאֶת בָּנֵי הַנוֹלָדִים לִי וְאֵלְכָה וְאָשוּבָה אֶל אַרְצִי, כִּי הִנֵה אִמִי מְצַוָה עָלַי לָשוּב אֶל בֵּית אָבִי. וַיֹאמֶר לָבָן לְיַעֲקֹב: אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ – אַל נָא תַעֲזֹב אֶת בֵּיתִי, שְבָה עִמָדִי וְאָנֹכִי אֶתֵּן לְךָ בִּשְׂכַר עֲבוֹדָתְךָ אִתִּי צאֹן וּבָקָר וַעֲבָדִים כְּכֹל אֲשֶר תִּבְחָר. וַיִפְצַר בּוֹ מְאֹד וַיֵאוֹת יַעֲקֹב לְלָבָן לְהִשָאֵר בְּבֵיתוֹ וַיוֹסֶף לִרְעוֹת אֶת צאֹנוֹ עוֹד שֵש שָנִים. וַיֶעֱשַר יַעֲקֹב מְאֹד וַיִהְיוּ לוֹ צאֹן וּבָקָר וַעֲבֻדָה רַבָּה. וַיְקַנְאוּ בְּנֵי לָבָן בְּיַעֲקֹב, וַיֹאמֵרוּ: לָקַח יַעֲקֹב אֶת כָּל אֲשֶר לְאָבִינוּ. כִּשְמֹע יַעֲקֹב אֶת הַדְבָרִים הָאֵלֶה, וַיִקַח אֶת נָשָיו וְאֶת בָּנָיו וְאֶת כָּל רְכוּשוֹ אֲשֶר רָכַש בַּעֲבוֹדָתוֹ, וַיֵצֵא חֶרֶש מִבֵּית לָבָן לָשוּב אַרְצָה כְּנָעַן אֶל יִצְחָק אָבִיו. וַיֻגַד לְלָבָן בַּיוֹם הַשְלִישִי כִּי בָרַח יַעֲקֹב מִבֵּיתוֹ, וַיִרְדֹף אַחֲרֵי יַעֲקֹב וַיַשִׂיגֵהוּ בְּהַר הַגִלְעָד וַיָרֶב אִתּוֹ בְּחָזְקָה. וַיִחַר לְיַעֲקב וַיוֹכַח גַם הוּא אֶת לָבָן עַל פָּנָיו; וְאַחַר כָּרְתוּ בְּרִית שָלוֹם בֵּינֵיהֶם וַיִפָּרְדוּ אִיש מֵעַל אָחִיו.