אָבִי הָיָה חַיָּט כָּחֹל

וְכֵן הָיוּ עֵינָיו בְיוֹם שַׁבָּת.

בְּיוֹם שֶׁל חֹל הָיוּ עֵינָיו

שְׁקוּעוֹת בְּתוֹךְ הַבַּד

וְכָל אֲשֶׁר הָיָה שַׁיָּךְ לְאַבָּא

הָיָה, בְּדֶרֶךְ־כְּלָל, שָׁחֹר:

מִלִּים שְׁחֹרוֹת יָצְאוּ מִפִּיו,

וְחִיּוּכִים שְׁחֹרִים עַל שִׂפְתוֹתָיו.

אָבִי הָיָה חַיָּט כָּחֹל.

מִשֶּׁהִשְׁחִיל בְּקִפּוּלֵי הַבֶּגֶד

מַחַט שֶׁל כֶּסֶף קְטַנְטַנָּה

הָיָה נִשְׂרָט הַסִּיד שֶׁבַּתִּקְרָה

וּלְאֹרֶךְ הַקִּירוֹת הָיוּ

חוּטִים שֶׁל דָּם רוֹקְמִים

פְּרָחִים דַּקִּים וּמְשֻׁנִּים:

מֵעֵין אָבִיב שֶׁל חַיָּטִים.

עָמַד אָבִי בְּפֶתַח הַחֲנוּת,

סִלְסֵל שָׂפָם שֶׁל עֲלוּקָה

וְהַרְפֲּתְקוֹת חַיָּיו הַנִּפְלָאִים

סִפֵּר לְכָל בָּאֵי בֵּית־הַמְּלָאכָה.

בְּהִתְבַּשְׂמָם מִסִּפּוּרָיו,

שֶׁרֵיחַ הַמַּגְהֵץ עָלָה מֵהֶם,

הָיוּ חוֹמְקִים הָרְחוֹבָה

וּמְחַפְּשִׂים אֶת רִיסֵיהֶם הַחֲרוּכִים

בַּזְּגוּגִיּוֹת שֶׁל חַלּוֹנוֹת הַשּׁוּק.

בְּיוֹם שֶׁל חֹל הָיָה אָבִי

מַלְבִּישׁ נַעֲרֵיהֶם שֶׁל עֲשִׁירִים

וּבְשַׁבָּת הָיָה מַטְלִיא

חֲלִיפָתוֹ הַיְחִידָה

וְאַגַּב כָּךְ הָיָה הוּא נֶאֱנָח

וְדַעְתּוֹ נוֹתֵן

עַל נְעָרָיו שֶׁלּוֹ הָעֲרֻמִּים.

לוּא כָּל הַיְלָדִים, שֶׁאֲהֵבוּהוּ,

הָיוּ חוֹלְקִים כָּבוֹד אַחֲרוֹן לוֹ,

הָיְתָה דַּרְכּוֹ לַקֶּבֶר רְפוּדָה

כְּמוֹ מַרְבַד־טְלָאִים סַסְגּוֹנִיִּים.

בָּנָיו הַיְתוֹמִים, שֶׁלֹּא זָכוּ

לְבֶגֶד־חַג בְּמוֹעֲדָם.

שֶׁלֹּא יָרְדוּ לְעֹמֶק עִצְּבוֹנָם

שֶׁל חַיָּטִים כְּחֻלִּים,

דְּמָעוֹת שֶׁל כַּפְתוֹרִים הִזִִּילוּ

וְנִפְרְדוּ מֵעֲפָרוֹ לָנֶצַח.

אָבִי הָיָה חַיָּט כָּחֹל

וּפַעַם בְּשָׁנָה הָיָה אָדֹם.

בְּיוֹם אֶחָד בְּמַאי

הָיָה תּוֹקֵעַ אֶת הַמַּחַט

בְּתוֹךְ כָּרִית קְטִיפָה קְטַנָּה

וְשָׁר עִם עֲמִיתָיו הַחַיָּטִים:

"אָנוּ תּוֹפְרִים תַּכְרִיךְ שֶׁל שַׂק

לְעוֹלָמֵנוּ הַיָּשָׁן…"

כְּשֶׁקּוֹלוֹ טִפֵּס עַד לְפַאלְסֶט,

הָיָה שָׂמֵחַ וְנִלְהָב

וּבְהַרְכִּינוֹ גּוּפוֹ הַדַּק עָלַי

עַל דַּשׁ מְעִיל שֶׁלִּי הַמְרֻפָּט

נָעַץ צִפֹּרֶן אֲדֻמָּה.