א    🔗

שָׁמַעְתִּי הִתְיַפְּחוּת שֶׁל פְּרִי בְּהַקִּישׁוֹ לָאָרֶץ,

שָׁמַעְתִּי רִחוּשֵׁי עָנָן בְּהִתְחַכֵּךְ אֶל גַּג,

שָׁמַעְתִּי כּוֹכָבִים הוֹמִים

וְקַרְנֵיהֶם מְפַזְּזוֹת

וֶהֱקִיצוֹתִי.

רָאִיתִי אֶת עִירִי בְּצֵל זִכְרוֹנוֹתַי –

עֵינֶיהָ – רִבּוּעֵי־פְּלִיאָה־וָתֹם.

אֵין לֵב נִקְשֶׁה – חָשַׁבְתִּי – וְאֵין מוּצָק – חָשַׁבְתִּי,

וְאֵין מֵיתָר דָּרוּךְ כְּצִפִּיָּה לָאוֹר,

שֶׁבְּלִי הַצִּפִּיָּה לֹא יִתְלַבְלֵב הָאוֹר –

לֹא יַעַל רֶנֶן צִפֳּרִים בֵּינוֹת שִׂיחִים

וְנֶשֶׁר לֹא יִפְרֹשׂ כָּנָף אֶל־עָל.

עַל כֵּן מָלְאָה הַצִּפִּיָּה כְּמוֹ עֵנָב – חָשַׁבְתִּי –

וַעֲסִיסִית כַּחֹפֶשׁ, כַּתִּקְוָה, כַּתְּשׁוּקָה לַמָּוֶת…

וּבִרְאוֹתִי אוֹתָהּ בִּבְשַׂר הַטִּיחַ חֲרוּתָה,

וַחֲתוּמָה בְּלֹבֶן הָאָבָק וְחִוְרוֹנָם שֶׁל הַדְּבָרִים חָשַׁבְתִּי:

הֲלֹא אֶת הַדְּבָרִים אָהַבְנוּ לֹא בְּשֶׁל עָשְׁרָם

וְלֹא בְּשֶׁל מִשְׂחַק צוּרוֹתֵיהֶם הַתָּם וְהַגּוֹאֵל

וְלֹא בְּשֶׁל הָאֶבֶן הַטּוֹבָה הַמְשֻׁבָּצָה בָּהֶם

וְלֹא בְּשֶׁל פַּס הַזְּכוּכִית אוֹ הַזָּהָב הַקּוֹרְנִים מֵהֶם –

כִּי אִם בְּשֶׁל חֶדְוָה סְמוּיָה הַחֲבוּיָה בָּהֶם,

בְּשֶׁל כֹּחָם לְהִתְפּוֹרֵר לִקְרַאת רוּחוֹת וָמַיִם,

בְּשֶׁל קַו אִוַּלְתָּם לִמְסֹר נַפְשָׁם עַל לֹא־דָּבָר!

לֹא זֶה הַנֵּצַח הַנָּבוּב כִּי אִם זוֹ הַתְּמוּרָה הָעַלִּיזָה –

אוֹתָהּ, אוֹתָהּ אָהַבְנוּ בַּדְּבָרִים.

הֵידָד! – קָרָא לִבִּי – הֵידָד! רַכֵּי־לֵבָב,

דִּמְכֶם נִגָּר בִּתְשׁוּקָתוֹ שֶׁל קַיִץ,

דִּמְכֶם נוֹטֵף גַּם בִּיבוּלוֹ שֶׁל סְתָו –

עַל כֵּן יָבוֹא הַגֶּשֶׁם עֲלֵיכֶם כְּנֶחָמָה.

הַמְתִּינוּ עִמָּדִי – רַכֵּי הַלֵּב – הַמְתִּינוּ עִמָּדִי לָאֲהוּבָה,

הַמְתִּינוּ לַתְּפִלָּה אֲשֶׁר תָּשׁוּב זַכָּה,

כִּי הִיא טָבְלָה בַּחֲלוֹמוֹת שֶׁל יְלָדִים!

הַמְתִּינוּ עִמָּדִי כִּי רַק אֲנִי אֵדַע

מַה זֹּאת דִּמְעָה לָהֶם, לַחֲפָצִים הָאֲפֹרִים.

כִּי מָה הֵם הַפָּנִים נוֹסְכֵי הָעֲנָוָה וְהַקְּדֻשָּׁה שֶׁל אֵלּוּ הַדְּבָרִים?

זִכְרוּ אֶת פְּנֵי הַשַּׁחַם שֶׁל חוֹמָה, וְאֶדֶן, וְעַמּוּד

זִכְרוּ הַחֶרֶס הַצּוֹנֵן וְהַנִּכְלָם, פָּנָיו הַמְחֻטָּטִים,

זִכְרוּ כֻּרְסַת אַלּוֹן, קְפִיצֶיהָ הַשּׁוֹרְקִים מַכְאוֹב עַתִּיק,

זִכְרוּ אֶת הַסַּכִּין, שֶׁאֵין כֹּחָהּ דַּיּוֹ לִבְצֹעַ עוֹד בַּלֶּחֶם.

זִכְרוּ אֶת הַמְּנוֹרָה, קָנֶיהָ הַתּוֹמְכִים בְּהֶבֶל־אוֹר יַצִּיבוּתָם שֶׁל הַצְּלָלִים,

זִכְרוּ הַנַּעַל הַקְּמוּטָה, שֶׁרַק לָהּ נְהִירִים סוֹדוֹת דְּרָכִים,

זִכְרוּ, זִכְרוּ דִּמְעַת הַחֲפָצִים הָאֲפֹרִים –

לָהֶם זוֹרְחָה הַשֶּׁמֶשׁ!

לָהֶם וְלַתַּפּוּחַ

שֶׁאָנוּ נְהַסֵּס קִמְעָה בְּטֶרֶם מִבְּשָׂרוֹ נִנְגֹּס,

לָהֶם וְלָעַלְמָה,

שֶׁבָּהּ נַרְבֶּה לִבֵּנוּ לְכַוֵּן בְּטֶרֶם נַחְפְּצֶנָּה,

לָהֶם וְלַיּוֹצְאִם לַדֶּרֶךְ אֶל יַבָּשׁוֹת זָרוֹת,

לָהֶם וְלַבָּתִּים הַלָּלוּ עֲמוּסֵי־שֵׁנָה

לָהֶם וְלַגַּגּוֹת הַמַּבִּיטִים תָּמִיד לְמַעְלָה.

עַל כַּפּוֹתָם, מְסֻרְבָּלִים וַעֲיֵפִים מִכְּחוֹל,

זוֹחֲלִים־צוֹנְחִים עָלַי שָׁמַיִם טוֹבֵי־לֵב,

בָּאִים אֵלַי כְּמוֹ מֵתִים שְׁקֵטִים, מוֹרְדֵי עָפָר וָקֶבֶר.

וְרַק דֹּק עֲרָפֶל הַמְרַפְרֵף עַל פְּנֵי עִירִי,

וְרַק אַנְחַת הַיְשֵׁנִים, שֶׁנֶּהֶפְכָה לְעָב נִלְבֶּטֶת בַּחַלּוֹן,

וְרַק זוֹ יְרֹקֶת הַכִּסּוּפִים שֶׁל אִילָנוֹת־הַנּוֹי,

וְרַק זוֹ הַזֵּעָה הַנִּכְאָבָה קִמְעָה שֶׁעַל פִּרְחֵי גִּנּוֹת –

נוֹשְׁקִים בְּרַחֲמִים לָעִיר הַזֹּאת,

שֶׁאֵין לָהֶם לָרַחֲמִים דַּרְכֵי תְּבוּנָה וְלֹא תְּבִיעָה לְכַפָּרָה וּגְמוּל.

עַל כֵּן עֲטֶרֶת הַצְּבָעִים נוֹשֶׁמֶת לְאִטָּהּ עַל רֹאשׁ כָּל חֵפֶץ,

עַל כֵּן שׁוֹאֵל אֲנִי מֵאַיִן בָּאוּ הֵם מְאֻשָּׁשִׁים כָּל־כָּךְ

צִבְעֵי הָאַרְגָּמָן וְהַפִּטְדָה, הָאִזְמָרַגְדְּ, וְהַסַּפִּיר וְהַבָּרֶקֶת –

עֵדוּת צֶחָה שֶׁל מֶרְחַקִּים כְּתוּבָה עֲלֵי בְּלוֹאֵי הַשַּׁחַר.

ב    🔗

שְׁתֵּי זְגוּגִיּוֹת לְחַלּוֹנִי, שְׁתֵּיהֶן פְּתִיחָה לֶחָג,

שְׁתֵּיהֶן לֵדָה אַחַת הִיא לִנְשָׁמוֹת הַרְבֵּה,

שְׁתֵּיהֶן מַרְאָה אַחַת לְאֶלֶף פַּרְצוּפַי.

עַל גְּבִישׁ לֶחְיָן רָאִיתִי נְבִיטַת הַקַּו,

צְמִיחַת הַצֵּל וּמְרוּצָתוֹ הַמִּתְפָּעֶמֶת,

וְרַעַם הַחַמָּה שֶׁנִּפְקְעָה כְּפֶרַח בָּר.

וְאָז שָׁאַלְתִּי: לָמָּה נִכְלְמָה תֵּבֵל בְּהִוָּלֵד הַיּוֹם.

וְלָמָּה סֹמֶק הַכְּלִמָּה עָמַד בִּקְצֵה מַעְגָּלוֹת וְרִבּוּעִים,

וְכִי לֹא בָּא הַיּוֹם כְּשַׁי שֶׁל רַחֲמִים זַכִּים,

רָכוּב עַל חֲמוֹרוֹ, צָחֹר, לָבוּשׁ אַדֶּרֶת שֶׁל מָשִׁיחַ

בְּדִמְיוֹנָם הַמְתֻלְתָּל שֶׁל תִּינוֹקוֹת?

בְּלִי הֶרֶף כִּי אֶחֱזֶה בְּרַחֲמֵי תֵּבֵל,

הַפַּזְּרָנִית, הַיְפֵהפִיָּה שֶׁל מַעְלָה!

סִלְחוּ לִי אֱוִילַי שֶׁלִּי, סִלְחוּ לִי יַקִּירַי שֶׁלִּי,

חוֹלְמֵי עֵינֵי־דָּמִים, חוֹזֵי מְרוֹרָה וְרִקָּבוֹן,

כִּי עֲרוּגוֹת רוֹאֶה אֲנִי, עֶרְגַּת גַּנִּים רוֹאֶה אֲנִי,

וְצִפֳּרִים דַּקּוֹת כָּנָף וָרֶגֶל,

וְטֶנֶא נְצָרִים פָּשׁוּט שֶׁבּוֹ עֵינֵי הַיּוֹם פְּקוּחוֹת.

סִלְחוּ לִי נְבִיאֵי אֱמֶת וְכֹהֲנֵי הַיְצָרִים, שֶׁכָּךְ אֶרְאֶה.

וְאַתְּ, אִשָּׁה, עִבְרִי בְּעַד הַשַּׁעַר הַקָּמוּר אֶל זֶה הַיּוֹם,

כִּי פְּגִישׁוֹתָיו רַעֲנַנּוֹת וְאֵפֶר הַדְּבָרִים נָגוֹז,

וּפְנֵי הַחֲפָצִים מְפֻרְכָּסוֹת כִּפְנֵי כַּלּוֹת שֶׁל כְּפָר!

עִבְרִי לֹא רְעוּלָה, כִּי אֱמוּנוֹת שָׁטוֹת בַּדֶּרֶךְ.

עִבְרִי, לֹא יִשְׁאָלוּךְ לִשְׁמֵךְ אוֹ לְיַעֲדֵךְ,

עִבְרִי תְּנוּעָה שֶׁל בֶּרֶךְ, עֲבֹר תַּלְתַּל סוֹרֵר,

עִבְרוּ רַגְלַיִם מַסִּיעוֹת צִלָּן – מִנְחָה לַנְּעוּרִים!

בְּיָד גְּרוּמָה וְכֹבֶד־גּוּף חָטָאנוּ לָךְ, אִשָּׁה,

בְּעֹמֶס הִרְהוּרִים, בְּסַנְוֵרִים,

בְּכָל תְּשׁוּקָה שֶׁבְּיַתְמוּת הַגֶּבֶר!

סִלְחִי גַּם לִי לְמַעַן אֶחֱזֶה בְּרוֹם מָתְנַיִךְ הַחוֹבְקִים זַרְעִי,

לְמַעַן כִּי אָחוּשׁ בְּתִמְהוֹנִי וְשׁוּב אֵדַע אַבְהוּת כְּאִמָּהוּתֵךְ.

סִלְחִי נָא גַּם לְזוֹ הָאֱמוּנָה, שֶׁנֶּהֶפְכָה לְחֵטְא,

שֶׁהֶאֱמַנְתִּי בְּרִגְשַׁת חִיּוּת שֶׁאֵין לְהַרְגִּיעָה,

אַךְ אֶת יָפְיָהּ בְּמַטְבְּעוֹת כָּזָב הֵמַּרְתִּי!

אֱמֶת אֲשֶׁר כֻּלָּהּ מְתֹם, אֱמֶת הַנְּבוֹכִים,

אַךְ גַּם לִבִּי נָבוֹךְ:

בְּהִתְלַבְלֵב תֵּבֵל, רָאִיתִי רַחֲמֵי הָאוֹר –

לֹא עֲכוּרִים כְּעֵינֵיהֶם שֶׁל הַקְּדוֹשִׁים –

בְּרוּרִים כְּאַגָּדָה, רַכִּים כְּמוֹ אַגְמֵי חָלָב,

וּרְאִיתִים בַּכֹּל: קְרוֹבִים שָׁכְנוּ

בֵּינִי לְבֵין עַצְמִי וּלְבֵין שְׁאָר דְּבָרִים,

וּשְׁאָר דְּבָרִים לְבֵין שְׁאָר הַנְּשָׁמוֹת,

וְכָל הַנְּשָׁמוֹת אֲשֶׁר לְכָל בָּשָׂר וָדָם –

מוּל זֶה הַיּוֹם אֲשֶׁר חוֹזֵר תָּמִיד, טָהוֹר וָרָם,

וְטָהֳרוֹ יִשַּׁק לַמֵּצַח הַפָּגוּם שֶׁל כָּל דַּרְדַּר גַּלְמוּד,

רוֹמְמוּתוֹ תִּשַּׁח לְמִרְבָּצָהּ עָקֹב מִדָּם

שֶׁל כָּל כִּבְשָׂה קְטַנָּה אֲשֶׁר כָּרְעָה לָלֶדֶת.

אוּלַי בְּסֵתֶר מַחֲשָׁבוֹת יָבוֹאוּ, וְאָז שׁוֹתְקִים הָרַחֲמִים,

אוּלַי, בְּלֵב אוֹרְבִים מַאֲרָבָם כְּצַיָּדִים,

אוּלַי בְּהִלּוּכָן שֶׁל הַנָּשִׁים שֶׁהוּא כְּרֹךְ הַפְּרִי,

אוּלַי בְּדִמְעָתָהּ שֶׁל אֵם אוֹ חֲרָטָה שֶׁל בֵּן

אוֹ בִּזּוּיָם שֶׁל הַכְּלָבִים אֱלֵי כְּלָבִים קְטַנִּים יוֹתֵר,

אוֹ הַכְנָסַת־אוֹרְחִים שֶׁל שׁוֹדְדִים שׁוֹחֲרֵי חָמָס,

יֶשְׁנָם!

יֶשְׁנָם הָרַחֲמִים וּמִי שֶׁבָּז לָהֶם אָרוּר לֶכְתּוֹ בָּאָרֶץ…

הָאוֹר! הָאוֹר!

הִנֵּה נִתְלַהֲטוּ בָּתֵּי עִירִי בְּהִתְלַהֵט חֶדְוָה,

כְּהִתְלַהֵט פִּרְחֵי בַּרְזֶל בַּשְּׁעָרִים, וּפִתּוּחֵי הָעֵץ בַּכַּרְכֻּבִּים

כְּהִתְלַהֵט שׁוֹפַר הַיּוֹם,

כְּהִתְלַהֵט עָצְמַת הַמַּתָּכוֹת בְּלַחַן שֶׁל שִׁירָה הוֹרֶסֶת.

פַּעֲמוֹנֵי הַסִּיד חֵרְשִׁים אַךְ הֵם מַאְדִּימִים,

בִּמְכוֹנִיּוֹת טָסִים הֵם – מַלְאֲכֵי הַלֶּחֶם,

וּמַלְאֲכֵי חָלָב עֲלֵי אוֹפַנּוֹעִים – – –

זְהַב עֵינַי נוֹטֵף בְּהוֹדָיַת תְּרוּעָה:

מִנֶּגֶד כְּבָר נִפְתַּח חַלּוֹן, בֵּרַךְ אֶת חַלּוֹנִי,

וַיִּחָלֵץ גּוּפִי מִן הַחֲלוֹם כְּגוּף מִתּוֹךְ כֻּתֹּנֶת לוֹהֲטָה –

לָעוּף לוּא פַּעַם עוֹד בְּתוֹכְכֵי עִירִי,

לִרְאוֹת לוּא פַּעַם עוֹד יָפְיָהּ פָּעוּר בְּרַחֲמֶיהָ הַכְּמוּרִים,

לִרְאוֹת בְּאַהֲבַת הַקַּו הַמִּתְפַּתֵּל וְהַקּוֹשֵׁט כְּחֵץ,

לִרְאוֹת בִּצְלִילוּתָהּ חוֹתֶכֶת אֶת פִּקְעֵי הַמַּעֲשִׂים,

לִרְאוֹת הַטַּל הַנָּח עַל גִּדְרוֹתֶיהָ כְּעַל רִיסִים שֶׁל אַיָּלוֹת,

כִּי אַךְ בְּזֶה הַלֵּיל אֵלַי הֵגִיחוּ פָּעוֹטִים,

אֲשֶׁר רָאוּ אוֹרָהּ שֶׁל עִיר בְּרַחֲמֶיהָ!