הַגִּידִי לִי כַיּוֹם, הַתַּמָּה:

הַאֵינֵךְ דִּמְיוֹן־רוּחַ סְתָּם,

חֶזְיוֹן־רוּחַ בְּיוֹם חַמָּה

הִפְלִיט מֹחַ פַּיְטָן חָם?

וְאוּלָם לֹא, אֶת פִּיך זֶה שָׁנִי,

אֶת עֵינֵךְ וְקֶסֶם אוֹרָה זֹה,

אֶת כֻּלֵּךְ, יְצוּר כֹּה רַךְ, צַחֲקָנִי –

זֹאת לֹא יוּכַל פַּיְטָן בְּרֹא.

רַק צִפְעוֹנִים וְעַקְרַבִּים,

בְּנֵי דְרַקּוֹנִים וְיִלְדֵי רְאֵם,

פְּרִיצֵי־חַיּוֹת רַבִּים, רַבִּים –

אֵלֶּה פְּרִי אֵשׁ פַּיְטָן הֵם.

וְאוּלָם אוֹתָךְ וּנְכָלַיִךְ,

תָּאֱרֵךְ, כֻּלּוֹ מָלֵא נוֹי,

עָרְמָה זוּ תוֹךְ תּם־עֵינַיִךְ –

זֹאת לֹא יוּכַל פַּיְטָן בְּרֹא.