הָעוֹלָם כֹּה יִיף, כֹּה כְּחֻלִּים שְׁמֵי־עָל,
רוּחוֹת נוֹשְׁבוֹת וּמְלַטְּפוֹת וְעוֹבְרוֹת חִישׁ־קַל,
פְּרָחִים רוֹמְזִים בְּחֵן, מֵעֲפַר כָּל־גַּל,
וְנוֹצְצִים וּמְנִצִּים בִּפְנִינֵי הַטַּל.
וּבְכָל אֲשֶׁר אַבִּיט – צְחַק, אָדָם, וּצְהַל!
וַאֲנִי מֶה חָפַצְתִּי בַבּוֹר כִּי־אֶשְׁכָּבָה
עִם אֲהוּבָה מֵתָה, וְהִלָּחֵץ לִלְבָבָהּ.