יָדַעְתִּי כִּי תִּקְרַב –

מוֹקֵד נָשׁוּף,

מִפְלֶצֶת!

כּחֵטְא שֶׁנִּשְׁתַּכֵּר מִזָּהֳרֵי עַצְמוֹ.

יָרֵאתִי כִּי תִּקְרַב

בְּיֻהֲרָה וָחֶצֶף

מוֹחֵץ בְּשָׂרִי וַחֲלוֹמוֹ.

עֲשִׁיר־רָקָב,

עַתִּיר פְּגָרִים וָרֶסֶק.

עֲטוּר גִּצִּים חַיִּים.

קִלּוּחַ דָּם.

נִשְׁמַת בַּרְזֶל

עִוֶּרֶת וְדוֹרֶסֶת,

דּוֹרֶסֶת קוֹל מֵתַי בַּלֵּב,

קוֹלָם שֶׁלֹּא נָדַם.

נִחַשְׁתִּי כִּי תָּבוֹא,

יָרֵאתִי כִּי תָּבוֹא,

מִקְּרָב וְכִלְיוֹנוֹת

שְׂרוּף־אֱמוּנוֹת,

פָּרוּעַ.

מַפֹּלֶת שֶׁל גְּבִישִׁים,

שֶׁל טַל,

מַשַּׁק גְּבָהִים.

הוֹרֵס עָשְׁרָם שֶׁל אֶבְיוֹנִים,

עוֹקֵר אֶת אָהֳלָם בָּרוּחַ,

שָׂדוֹת בְּאִבֵּיהֶם,

כִּפּוֹת הָרִים

עִם אֱלֹהִים.

הוֹ זַעַם הָעִלְּגִים אֲשֶׁר הֵיטֵב יָדַעְתִּי!

פְּנֵיהֶם הַמַּדְמִיעוֹת בְּשֶׁבֶר לֹא־אִכְפַּת.

וְזִיו קְלָלוֹת שֶׁלּוֹ חָטָאתִי,

אֲשֶׁר חָטָאת גַּם אַתְּ,

חַמָּה יִשְׁרַת־מַבָּט.

אֲהָהּ! אָבִיב אַשְׁמַאי,

זָקֵן יָרֹק,

צוֹלֵעַ.

גְּנִיחַת שֵׁדִים

וּצְחוֹק רוֹעֵף תְּמִימוּת.

רִחְרַחְתָּ בְּגַנִּים דְּלוּקִים,

רָחַקְתָּ כְּאוֹרֵחַ,

וְלֹא יָדַעְתָּ:

הֲלִשְׂמֹחַ

אוֹ לָמוּת…