הַמִּשְׁעוֹל, הַמּוֹבִיל מִן הָאָחוּ לַבַּיִת,

דִּמִּיתִיהוּ סַכִּין חֲבוּיָה לְרַגְלַי,

כִּי יָרְדָה עַל לִבִּי דִּמְמַת הָעַרְבַּיִם

וָאֶקַּח בְּיָדִי אֶת הָרַךְ בִּגְדָיַי.

וְאֶל רֵיחַ צַמְרוֹ – רֵיחַ גֶּזַע וָשֹׁרֶשׁ,

וְאֶל דֹּפֶק לִבּוֹ – דֹּפֶק לֵב שֶׁהֶחְשִׁיךְ.

וַנַּבִּיט לַשְּׁקִיעָה הַדּוֹלֶקֶת בַּחֹרֶשׁ,

כִּי מוֹתוֹ שֶׁל הַיּוֹם כְּמוֹתוֹ שֶׁל נָסִיךְ.

נִצְנְצוּ אֶשְׁנַבִּים. שְׁעָרִים אַךְ נִנְעָלוּ,

כִּי הִגַּעְנוּ בַּשְּׁבִיל עַד גְּבוּלוֹ שֶׁל הַכְּפָר.

וּבְטֶרֶם יֵלֵךְ, הִתְבּוֹנֵן לוֹ מִלְמַעְלָה

לְנַחֵשׁ, כִּבְיָכוֹל, מַה צָּפוּן לוֹ מָחָר.

אִם מָטָר, אוֹ חַמָּה עַלִּיזָה וְשׂוֹחֶקֶת,

וְאִם רוּחַ רָעָה הַמַּכָּה בְּאַדִּיר.

וּלְמַרְאֵה עוֹלָמֵנוּ שׁוֹקֵעַ בְּשֶׁקֶט,

הוּא חָמַק מִיָּדִי וְנִמְלַט אֶל הַדִּיר.