לֹא מַקֵּל נְדוּדִים, לֹא תַּרְמִיל עַל גַּבּוֹ,

וְלֹא סֵפֶר נוֹשָׁן לְמַזְכֶּרֶת.

רַק מַבָּט מְעֻרְפָּל, וְעוֹפֶרֶת לִבּוֹ,

וְהַצֵּל שֶׁלִּוָּהוּ בַּדֶּרֶךְ.

כֻּתָּנְתוֹ הַדַּקָּה מַרְעִידָה עֱפָאִים.

וְצַמֶּרֶת בַּלָּאט מִסְתַּלְסֶלֶת.

וְהַחֹשֶךְ יַקְשִׁיב לִדְבָרָיו הַכֵּהִים –

רֵיחָנִים כַּמֶּרְחָק וְכַסֶּלַע.

אַךְ אִם שַׁחַר יָנֵץ – הַחֻרְשָׁה בְּחַכְלִיל,

וּוְרֻדִּים הָרוֹעֶה וְהַצֶּמֶר.

וְהָרוּחַ יָקִיץ בְּגוּפוֹ שֶׁל חָלִיל,

וּתְהִי נִשְׁמָתוֹ לָנוּ זֶמֶר.