א. קֹר    🔗

בַּבֹּקֶר קָרַב אֶל חַלּוֹנִי –

אֲשֶׁר לַיְלָה שֵׂרַךְ בֶּהָרִים

עַל רַגְלֵי הָעֲרָפֶל הַקּוֹפְאוֹת –

וְשִׁנָּיו נָקְשׁוּ עַל הַשִּׁמְשָׁה.

וְרָאִיתִי אֶת הָעוֹלָם נֹכַח יוֹמוֹ

וְאֶת אִילָנָיו מְחַנְּנֵי זְרוֹעוֹת

לְהָשִׁיב הַצִּפֳּרִים הָאֲבוּדוֹת,

וְיָדַעְתִּי כִּי אֵין טוֹב מֵהִטָּמֵן

בִּשְׂמִיכַת הַחֲלוֹמוֹת הַצַּמְּרִית,

שֶׁעֵין הָאֵפֶר לָהּ כַּעֲנָנִים,

הַנִּשְׁקָפִים אֶל הָעֵבֶר מִזֶּה –

אֶל הַשֶּׁמֶשׁ.

ב. גֶּשֶׁם    🔗

אִם שׁוּב הָרְחוֹב רָחוּץ עַד סַנְוֵרִים,

וְרַב הַנִּגְרָף אֶל הַבִּיבִים,

וְאַף אִם בְּעָנָן קַשְׁתּוֹ נָתַן,

אֵין זֶה אוֹמֵר דָּבָר.

תַּרְמִית זְקֵנָה

עַל בְּרִית

וְעַל בָּשָׂר שֶׁלֹּא יַשְׁחִית.

הַאִם יָכְלוּ כָּל הַיַּמִּים

רְחֹץ כַּפָּיו שֶׁל אִישׁ אֶחָד,

אֲשֶׁר רָצַח רַק אִישׁ אֶחָד?

ג. מִקְלָט    🔗

הַשֶּׁטֶף הִדְבִּיקָנוּ אֶל כְּסוּתֵנוּ הַקָּרָה

(וְהִיא דַּלָּה כִּי לֹא יָרֵאנוּ אֶת הַדִּין),

וְשׁוּב חָזַרְנוּ אֶל הַמְּעָרָה –

מִסְתָּר מִן הֶחָזִיז הַמִּשְׁתַּלֵּחַ;

וְהִיא הָיְתָה לַחָה וַאֲפֵלָה,

רַק הַטְּחָבִים זָרְחוּ כִּשְׁבִיב תִּקְוָה,

וְשָׁם נִצְמַדְנוּ אֶל הַגִּיר הַמִּתְמַקְמֵק,

שְׁחוּחִים מִן הֶעָלִים הַמְטַפְּסִים בַּגִּבְעוֹלִים

אֶל הַשֶּׁמֶשׁ, אֶל הַשֶּׁמֶשׁ הַכְּבוּיָה…

שְׁכוּחִים בְּכַף־הָאֶבֶן הַקְּמוּצָה

שָׁמַעְנוּ צַעֲדֵי הַשֶּׁטֶף מֵעָלֶיהָ

וְאֶת גִּחוּךְ הַקַּרְקַע הַתּוֹסֶסֶת

עַל גַּאֲוָתֵנוּ הַקְּטוּמָה.

אָז כַּאֲשֶׁר חָצַבְנוּ בּוֹ בַּסֶּלַע,

וּבַכּוּכִים טָמַנּוּ אֶת מֵתֵינוּ,

לֹא כָּךְ יָרֵאנוּ אֶת הָרַעַם: –

הֵן עוֹד תִּנְהַר הַשֶּׁמֶשׁ צוֹחֲקָה

וּתְאַדֶּה עַד יֹבֶשׁ אֶת פָּנֵינוּ…

עַתָּה מִכּוּךְ אֶל כּוּךְ נֵרֵד –

אֶל הַמִּקְלָט, אֶל הַמִּקְלָט –

הַרְחֵק מִפָּעֳלֵנוּ:

פְּסִיעוֹת הַגֹּלֶם הַמִּשְׁתַּלֵּחַ.