אהיה אשר אהיה – אלהי ישראל הוא ההויה המתמדת לנצח, והערצת הישות היא מיסודה של יהדות, המחבבת עליה של החיים בכל חומר מציאותם ומלמדת זכות להם; חוש־המציאות, ולא רוח ההפשטה, הוא מסגולותיה החיוניות. כנגדה יפה כח־הדמיון וכח־ההפשטה של תורת בודַה להסתכלות בנצח־האין ולהערצת הכליון.