איזה קדוש? הכובש את יצרו הוא ולומד זכות על יצרו של חברו, החי חיי נזירות ומטיף לחיי חשקה.
כזה ניצֶ’ה קדוש היה, קדוש בחייו וקדוש בתורתו. שתה מים והטיף ליין.
הפוכו המוסרן, העומד בשער ומקשט אחרים, מגדף את תאוותיהם של הבריות ובז לתפנוקיהם ונהנה מתפקידו, תפקיד של מוכיח. הלה חשוד לרוב שתוכחתו מכוונת שלא־מדעת כלפי עצמו והוא מפטפט לכאורה כנגד יצרו הוא, מבקש תקנה למוסר־לבו בקללת החמדה, ומצא לו.
אף זה אחד מחזיונותיה של פעולה־חוזרת נפשי ומערמומיותיה.