האשה חסה על בתוליה לא מתוך איזו הערכה מוסרית בה עצמה אלא מתוך שעבודה להערכת הגבר, המקפיד על כך; היא שומרת למפרע על נכסי הבעל. אף כאן אחד מסמני העבדות שבאשה

הגבר הוא בן־חורים ואינו משגיח בהערכת האשה שביחס אליו –ומאחרי שהרגיל את האשה לותר בנוגע אליו על המדה שהוא תובע ממנה, נפקעה ממנה במשך הזמן אותה ההערכה עד שהיא אינה מקפדת כלל על תמימות מינית לגבי הגבר.

לכשתשתחרר האשה, לא תהא חסה שוב על בתוליה מתוך שעבבוד להערכת הגבר – ובמשך הזמן תתבטל הערכה זו גם בו עצמו.