יְקוּם שֶׁמִּתְפַּשֵׁט. כַּמָּה עוֹד אֶפְשָׁר לְהִתְרַחֵק,

לְהִצְטַמֵּק, לְהִתְקַיֵּם כְּאִלּוּ כָּל זֶה מִתְקַיֵּם

רַק לַהֲלָכָה. אֲדוֹן עוֹלָם, בְּטֶרֶם קוֹל

נִחַר, אֲדוֹן עוֹלָם הָיִיתִי שָׁר אֲשֶׁר מָלַךְ

עַל אַבְרָהָם, שָׁמָיו וְכָל צְבָאָם. אָדוֹן עַמְרָם,

יִרְאַת שְׁמוֹ, מוֹרֶה לְהִתְעַמְּלוּת תַּנַךְ וְטֶבַע

וְכוּ', יֶלֶד בַּמַּחְסָן כּוֹלֵא. שִׁבְרֵי לוּחוֹת בַּחֲשֵׁכָה,

צֶלֶם בַּהֵיכָל, גְּלִימוֹת מְגֻחָכוֹת שֶׁל אַנְטִיוֹכוֹס

וְכוּ', חוֹטֵא שֶׁמְּנַסֶּה לְהִבָּלַע בְּאֵין רוֹאֶה.

צָמוּד לְנֶקֶב אֲנִי מְנַסֶּה לִבְרֹא לוֹ דְמוּת

בְּתוֹך הָעֲזוּבָה. אוּלַי תְּגוּבָה, אוּלַי סִימָן אַחֵר.