בָּעִיר סוּפַת עָשָׁן בְּלִי אֵשׁ.

עֶגְלוֹת־בֶּנְזִין מִשְׁתַּעֲלוֹת.

שְׁנוּקִים וַחֲנוּקִים נוֹסְעִים חַיֵּינוּ

וְהַתִּקְוָה כִּי אֵשׁ תֵּצֵא מִבֵּין הַגַּלְגַּלִּים

לִשְׂרֹף אֶת הֶעָשָׁן עוֹדָהּ חוֹתֶרֶת לְחַמְצָן.

בֵּין נְשָׁמָה לִנְשָׁמָה בּוֹלֵט הַמַּאֲמָץ

לִנְשֹם וּלְהַנְשִׁים.

בֵּין הַנּוֹסְעִים תִּמְצָא מְתֵי מִסְפָּר

שֶׁפְּנִיָּתָם לְרַחֲמִים פּוֹלֶסֶת לָהּ נָתִיב

אֶל אֱלֹהֵי הַזְּבוּל.

אַךְ הַתְּשׁוּבָה הִיא קִיר עוֹפֶרֶת

מוֹחֵץ גּוּפוֹת וּמִתְרוֹמֵם.

הַאִם יוּכַל אָדָם זוֹעֵף מִקֹּצֶר רוּחַ

לִרְאוֹת אֵיכָה מֵעַל סוּפַת עָשָׁן זוֹ מִתְבַּדֵּר

עָנָן שֶׁל מֶשִׁי מִתְפָּרֵעַ לְמָטָר עַלִּיז

גּוֹזֵר נְהַר־הַקֶּשֶׁת לִפְלָגִים צִבְעוֹנִיִּים

וְאֵיךְ לְיַד הָאֹפֶק נִתֶּכֶת הַחַמָּה

לְיַיִן וּלְדָם?

הַאִם תּוּכַל כַּת הַשְּׂחוֹקִים

לָשֵׂאת קוֹלָהּ בְּמַקְהֵלָה וּלְהַנְמִיךְ לְאַט־לְאַט

עַד הֱיוֹתָהּ לְלַחַשׁ רַעֲנָן בְּיַעַר מִתְחַדֵּשׁ לָנֶצַח?

רַק מְטֹרָף כָּמוֹנִי נַרְקִיסִים קוֹטֵף,

שׁוֹכֵב עַל הַעַלְוָה וּמְרַחְרֵחַ סְבִיב עַצְמוֹ

חַיִּים פְּטוּרִים מֵאֹנֶס וּצְבִיעוּת,

כְּשֶׁבְּפִיו מִין שְׁאֵלַת־קִנְטוּר לַאֲהוּבַת לִבּוֹ:

"מַדּוּע אֶצְבָּעוֹת חִוְרוֹת לָךְ, יַקִּירָה,

הַאִם אָבְדָה טַבַּעַת נִשּׂוּאִים לָךְ?"