זְכֹר נָא!

יְמֵי פְּנִינָה זָרְחוּ פֹּה –

סַנְוֵרִים פּוֹרְחִים גִּשְּׁשׁוּ בָּאוֹר.

הַיּוֹם שָׂדוֹת הֵם פְּרוּשִׂים וְחוֹבְקִים מֵתֵיהֶם.

לֹא אַגָּדָה הֵם הַנּוֹפְלִים

כִּי אֵין אַגָּדוֹת שֶׁל בָּשָׂר וָדָם.

חַיָּלִים הֵם. שְׁמוֹתֵיהֶם נִלְחֲשׁוּ בְּחִבָּה.

לוּא פָּגַשְׁתִּי בּוֹ

בָּאִישׁ שֶׁמִּתּוֹךְ אֱמוּנָה טְהוֹרָה

הֱבִיאָם עַד הֲלוֹם בְּאָמְרוֹ:

“כֻּלָּנוּ יְלָדִים שֶׁל הַמָּוֶת”.

אֶת עֵינָיו לִרְאוֹת בְּהַתִּיזָן נִיצוֹצוֹת

שֶׁהִבְעִירוּ בָּהֶם, בַּלּוֹחֲמִים, צִמְאַת הָאֶבֶן,

שֶׁעָלֶיהָ חֻשְּׁלָה הַשִּׂנְאָה בֵּין אָב לְבֵן,

כְּדֵי לְבַטֵּא קְלָלָה, שֶׁאֵלִים לֹא הֵעֵזוּ לְבַטֵּא:

“שֶׁלֹּא תָּמִישׁ מֵעֵינֵיכֶם אֶת גְּסִיסַת הַנּוֹפְלִים!”

יְמֵי פְּנִינָה זָרְחוּ פֹּה,

סַנְוֵרִים פּוֹרְחִים גִּשְּׁשׁוּ בָּאוֹר.

גְּבָרִים שׁוֹטְטוּ כִּפְרָחִים עֲצוּמִים בְּצַפְרִיר,

כְּעֵצִים עֲמוּסֵי פְּרִי עַל חֲזֵה הַקַּיִץ,

כְּעַמּוּדֵי הֵיכָל עַתִּיקִים בְּסוּפַת הַשַּׁיִשׁ.

הַיּוֹם הֵם שָׂדוֹת שֶׁנִּתְּקוּ מִטֹּהַר הַזְּבוּל

וְשׂוֹנְאֵיהֶם מֵתֵיהֶם שֶׁנָּפְלוּ כִּקְדוֹשִׁים.

לוּא יָכְלוּ לִפְצוֹת קִרְבֵיהֶם וְיָכְלוּ לְיַלֵּל

אֶל נִשְׁרֵי הַטֶּרֶף בִּתְחִנָּה:

"יְמֵי פְּנִינָה זָרְחוּ פֹּה, נִשְׁרֵי מַלְכוּת אַכְזָרִית,

בּוֹאוּ נַחֲתוּ עַל שִׁכְמֵנוּ,

וְאִכְלוּ מִבְּשָׂרָם שֶׁהִבְשִׁיל בְּדָמִים

שִׁבְרוּ רְעַבְכֶם הַנִּצְחִי וְנוּחוּ בְּחֵיק הַדְּמָמָה.

בּוֹאוּ, זְאֵבֵי עֲרָבָה וּמִדְבָּר,

צְהֻבִּים כַּחוֹלוֹת, מְעֻנִּים כַּקְּדוֹשִׁים,

כַּרְסְמוּ אֶת אֲשֶׁר שָׂרַד מֵהַנֶּשֶׁר,

עוֹד נִמְצָא פֹּה וָשָׁם לֵב אוֹמֵר גְּבוּרוֹתָיו,

לֵב פּוֹעֵם אֲהָבוֹת!"

יְמֵי פְּנִינָה זָרְחוּ פֹּה,

שָׂדוֹת יוֹנְקֵי עֲנָנִים לְבָנִים,

וְעַתָּה עוֹד נוֹסֵר בַּאֲוִיר שֶׁל פִּרְיוֹן

קוֹל מִפִּי מְעֻוָּת הַזּוֹעֵק “אִמָּא!”

הֲיִתָּכֵן שֶׁלֵּב מֵת בְּהַקְרִישׁוֹ דָּמָיו

יִבְכֶּה מִתְּהוֹם שֶׁל שָׂדֶה?