הוֹרֵנִי, אֱלֹהִים, כֵּיצַד לִחְיוֹת בַּחֶלֶד,

לַמְּדֵנִי, אֱלֹהִים, כֵּיצַד לְהִסְתַּדֵּר,

כֵּיצַד לְהִמָּנַע מִמַּעֲשֵׂי אִוֶּלֶת,

כֵּיצַד לִלְמֹד חָכְמָה מִמַּעֲשֵׂי אַחֵר.

הִרְבֵּיתִי לִי שָׁנִים וּכְבָר אֵינֶנִּי נַעַר,

אַף־עַל־פִּי־כֵן נוֹדַע לִי לֹא מִכְּבָר,

כִּי פֶּתִי אָנֹכִי, אֱוִיל וּבוּר וָבַעַר

וּבְהִלְכוֹת חַיִּים עוֹד לֹא אֵדַע דָּבָר.

רִבּוֹן הָעוֹלָמִים! הִנֵּה לִפְנֵי כְּחֹדֶשׁ

נָפַל דָּבָר בְּקֶרֶב הַמְּדִינָה,

וְסֵפֶר הַכְנָסוֹת, מָלֵא שֵׁמוֹת עַד גֹּדֶשׁ

גָּזַל מֵאֶזְרָחִים הַרְבֵּה שְׁעוֹת שֵׁנָה.

וְאָנֹכִי מוֹדֶה שֶׁגַּם אֲנִי הַפַּעַם

לֵילוֹת בַּחֲשֵׁכָה בִּלִּיתִי נִים וָעֵר

וָאֲחַפֵּשׂ סִבָּה וָאֲבַקֵּשׁ הַטַּעַם

לְזוֹ הַתּוֹפָעָה שֶׁשְּׁמָהּ: לְהִסְתַּדֵּר.

הִנֵּה אֲנִי רוֹאֶה: אֶחָד מִסְכֵּן חֵלֵכָה,

שֶׁכָּל הַכְנָסָתוֹ הִיא אֲסִימוֹן שָׁחוּק,

טָס בִּרְחוֹבוֹת הָעִיר יָשׁוּב בִּכְלִי הָרֶכֶב

וְכָל רוֹאוֹ נָמוֹג מִתַּעֲנוּג.

הַכֹּל מוֹדֶל דֶּה לוּקְס; צָמִיג, מוֹשָׁב וָהֶגֶה

וְנַעֲרָה יָפָה צְמוּדָה לוֹ מִן הַצָּד.

הוּא בָּא לְבֵית קָפֶה, וְהַמֶּלְצָר בִּן רֶגַע

נִצָּב בְּהַכְנָעָה וּמְמַלְמֵל: בָּא גָּד.

כִּי לֹא לַשָּׁוְא, רֵעִים, אוֹתוֹ מֶלְצָר יוֹחִיל לוֹ,

הֵן זֶה הָאִישׁ טוֹב לֵב, נָדִיב זֶה הָאָדָם.

בְּפַאֲתֵי הָעִיר בָּנֹה בָּנָה לוֹ וִילָה

הַמַּשְׁקִיפָה דּוּמָם לְעֵבֶר פְּנֵי הַיָּם.

וּמֵרִוְחֵי פְּרוּטוֹת בִּקֵר הוּא בְּרִיבְיֶרָה,

עָרַךְ טִיּוּל נָאֶה בְּלוֹנְדוֹן וּפָרִיס,

רָכַשׁ לוֹ נְכָסִים (נִכְסֵי מְלוֹג) בַּדֶּרֶךְ,

וְכָל זֶה אַךְ וָרַק עִם אֲסִימוֹן בַּכִּיס.

וְאָנֹכִי הָאִישׁ עוֹבֵד וְגַם מַרְוִיחַ,

מַשְׂכֹּרֶת מְקַבֵּל גְּדוֹלָה עַד זְוָעָה.

וְעַד הַיּוֹם הַזֶּה עוֹד אֵין אֲנִי מַצְלִיחַ

אַף חֹדֶשׁ לְסַיֵּם בְּלִי עֵזֶר הַלְוָאָה.

הוֹרֵנִי, אֱלֹהִים, כֵּיצַד לִחְיוֹת בַּחֶלֶד,

לַמְּדֵנִי, אֱלֹהִים, כֵּיצַד לְהִסְתַּדֵּר,

כֵּיצַד לְהִמָּנַע מִמַּעֲשֵׂי אִוֶּלֶת,

כֵּיצַד לִלְמֹד חָכְמָה מִמַּעֲשֵׂי אַחֵר.