הנשלח אז להגבירה אשת השר הזה.
זֶה רַבּוֹת נִדְפַּסְתִּי, רַבּוֹת נִמְכַּרְתִּי,
וּבַל נִכְבַּדְתִּי עַד הַיּוֹם כִּי בָאתִי,
אֶל יַד זֹאת הַיְקָרָה – וּבָהּ יָקַרְתִּי,
אֶל יַד הַגְּבִירָה בַּנָּשִׁים רַבָּתִי!
עַתָּה זֶה חֶלְקִי, זֶה הוֹדִי וּמְאוֹרִי,
לִהְיוֹת מַתָּן לִיהוּדִית מוֹנְטִיפְיוֹרִי!!
- האורח צד 49 ↩︎