בְּתוֹךְ שֻלְּחָן מִמַּהַגוֹנִי

בַּמְּגֵרָה שֶׁלְּעֵינַי

נָח בְּשַׁלְוָה תִּיק אַרְכִיּוֹנִי

הַמְסֻמָּן: “מִבְצַע סִינָי”

אוּלַי עָבְרוּ מְאָז שְׁנוֹת אֶלֶף,

אוּלַי שָׁנָה – הַזְּמַן יַחֲסִי,

עִתִּים צְלִילוֹ דּוֹמֶה לְדֶלֶף,

עִתִּים הוּא רָן מִ"דּוֹ" עַד “סִי”.

וְאֵין לוֹ “אֶנְד” וְהוּא לֹא “הֶפִּי”,

רָווּי הוּא מִפְעֲלֵי גְבוּרָה,

הַמּוּשָׁרִים כְּזֶמֶר אֶפִּי

בְּפִי כָּל אוֹהֲבֵי שִׁירָה.

יֵשׁ שֶׁכָּתְבוּ אוֹתָם עַל חֶרֶס,

יֵשׁ שֶׁבָּאֶבֶן חֲרָתוּם.

כָּל עֲלִילָה – יֵשׁ לָהּ הוֹמֶרוֹס

בְּשִׁיר, בִּפְרוֹזָה, בִּנְאוּם.

וְאִם כְּבָר יֵשׁ בְּפִינוּ שֶׁבֶר

נָשִׁירָה בְּלִי שֶׁנִּתְבַּיֵּשׁ:

כַּנִי לִי, מוּזָה, אֵי הַגֶּבֶר

אֲשֶׁר לִבּוֹ בָּעַר כָּאֵשׁ.

כַּנִי לִי, מוּזָה, אֵי הַטְּרוֹיָה,

אֲשֶׁר עָמְדָה בְּאֵשׁ וְדָם

מוּל שִׁגָּעוֹן וּפָּרָנוֹיָה

שֶׁל שַׁלִּיטֵי כָּל הָעוֹלָם.

אֵי הַפְּרִיאָמִים, הַהֶקְטוֹרִים

וְאֵי הֶלֶנָה הָאִשָּׁה?…

אָכֵןֵ, יֶשְׁנָה עֻבְדָּה הִיסְטוֹרִית:

גַּם טְרוֹיָה, טְרוֹיָה נִכְבְּשָׁה.

לֹא חֵץ פִּלַּח עֲקֵב אֲכִילֶס,

לֹא אֲוִירוֹן וְלֹא תּוֹתָח,

לֹא. בְּלֶכְתּוֹ מִגְּדוֹת הַנִּילוּס

הוּא עַל הַדּוֹלָר שָׁם דָּרָךְ.

וְתַפְקִידוֹ שְׁל סוּס טְרוֹיָאנִי

מִלְּאוּ בְּרֹב כִּשְׁרוֹן מִשְׂחָק

מִלְוֶה גָּדוֹל אַמֶּרִיקָנִי

וְגַם מַגְבִּית וּמַעֲנָק.

כַּנִּי לִי, מוּזָה, זֶה הַגֶּבֶר

עִם רַעֲמָה וּזְקַן שֵׂיבָה,

אֲשֶׁר אָמַר: הָאֵל הוּא שֶׁבֶר

וְהַהִיסְטוֹרִיָה קֵיבָה.

בְּתוֹךְ שֻלְחָן מִמַּהַגוֹנִי

בַּמְּגֵרָה שֶּׁלְּעֵינַי

נָח בְּשַׁלְוָה תִּיק אַרְכִיוֹנִי

הַמְסֻמָּן “מִבְצָע סִינָי”

אֲנִי סוֹגֵר אוֹתוֹ בְּרַעַד

וְחָס עַל רַב אֱיָל וָמָךְ,

עַל אֱנוֹשוֹת הַמִּתְנוֹעַעַת

בֵּין הַחֶמְאָה וְהַתּוֹתָח.

17.3.57