גַּם אֲנִי כָּמוֹךְ חָשַׁבְתִּי כִּי אַחַי הֵם הַבְּרָקִים הַכְּחֻלִּים,

חֲבֵרִים טוֹבִים לָרַעַם וְלַגֶּשֶׁם.

אַךְ עֵינַיִךְְ רוֹאוֹת,

הָעוֹלָם הוּא לֹא עוֹלָמֵךְ.

חֹם הַקַּיִץ אֵינֶנּוּ תָּמִיד סִימָן לְחַיִּים תּוֹסְסִים,

וּלְעִתִּים הַלֵּב נִרְדָּם בַּקָּרָה לַמְרוֹת הַשָּׁרָב.

אַרְגָּמָן הוּא צֶבַע כְּכָל הַצְּבָעִים,

וְלֹא תָּמִיד מְלָכִים הֵם עֲטוּפִים בּוֹ.

לָכֵן לְכִי אֶל הַלָּבָן וְחַפְּשִׂי בַּשֶׁלֶג חֹם.

לֹא תָּמִיד הַשֶּׁמֶשׁ נוֹשֵׂאת עִמָּהּ בְּשׂוֹרוֹת,

יֵשׁ וְהִיא נוֹשֵׂאת עִוָּרוֹן.

לָכֵן אַל תְּחַפְּשִׂי מַשְׁמָעוּת בַּסְּמָלִים וּבַשִּׁירִים.

לְכִי לָאַהֲבָה, שִׁתְקִי, שִׁתְקִי בְּאוֹר דִּמְעָה הַמְסָרֶבֶת לִזְרֹחַ.