אינני מאמין בהתקדמות־האנושות. ידי־האנושות כבולות על ידי מות־האדם ההולך וחוזר בלי הפוגה. עד איזה גבול יכול אדם להתבגר בהכרתו המוסרית אם הוא לוקח את הכול עמו לקבר, ואין בֵן אשר יוכל להמשיך את מסע העלייה־לשמים מאותה נקודה שאביו הניח?! במקרה הטוב ביותר הוא יכול להשתמש בעלייתו באמצעי־עזרה טכניים יותר טובים – שיש בהם כדי לעכב בעד מסע־עלייתו או להחישה, והריהו נמצא צונח מן הסולם – שלב אחד גבוה או נמוך יותר!
הנוסע הוא הפרט ולא הכלל, היחיד ולא הקהל, ואין הדבר תלוי אלא באדם עצמו אם מסעו הוא מסע־מֶלך או מסע־הֵלך.
1945, מתוך מכתב לאחותו.