מַכְאוֹבַי לָכֶן כִּי אֲתַנֶּה יוֹם־יוֹם,

הֱיִיתֶן מְפַהֲקוֹת וְנֶאֱלָמוֹת דֹּם;

וְכַאֲשֶׁר פֵּאַרְתִּים בַּחֲרוּזִים לָרֹב –

פִּזַּרְתֶּן לִי כָבוֹד וּתְהִלּוֹת אֵין־סוֹף.