לוגו
עולם עם הראש במורד [קטע]
תרגום: בנימין הרשב
פרק:
מיקום ביצירה:
0%
X
F
U

תִּפְרְשׂוּ אֶת סִפְרִי – אֲבָרַי – אֵבֶר־אֵבֶר, גִּיד־גִּיד.

הוּא כְּבָר מִמֵּילָא מְשֻׁסָּע, וְאֵין לוֹ כְּרִיכָה עוֹד.

וְקִרְאוּ אֶת הָאֶוַנְגֶּלְיוֹן־שֶׁל־חֶרְפָּה מִגּוּפִי,

אֶת אֶוַנְגֶּלְיוֹן־הַחֶרְפָּה שֶׁל הַדּוֹר, שֶׁל מְאַת־הַגְּסִיסָה!

וְהָרִיחוּ בִּנְחִירֵיכֶם אֶת דָּמַי הָרוֹתְחִים;

תִּשְׁאֲפוּ

אֵל רֵאוֹתֵיכֶם נִיחוֹחַ־זְוָעָה, יֵין־הַסַּם,

הַחֲשִׁישׁ,

רֵיחַ עֵשֶׁב־יָרֹק שֶׁל שִׂנְאָה, מֵי־יוֹם: אֶת הַגֹּעַל!


מָה אוּכַל לְסַפֵּר בְּלָשׁוֹן? הַלָּשׁוֹן בָּרְחוֹבוֹת

נְקֵבָה־שֶׁל־הֶפְקֵר:

כָּל אֶחָד כְּבָר שָׁכַב אִתָּהּ כָּאן.

הַיּוֹם הִיא עִוֶּרֶת עֵינַיִם, חֵרֶשֶׁת אָזְנַיִם,

וְדָמָהּ בְּעוֹרְקֶיהָ הוֹרִיק כֶּחָלָב שֶׁהֶחְמִיץ,

מוּטָב הָיָה: מָוֶת…


הָעֵינַיִם יוֹצְאוֹת מֵחוֹרִים – – צִפֳּרִים בְּהוּלוֹת.

בָּעֵינַיִם תָּרוּצוּ. צִפֳּרִים בְּהוּלוֹת יַעַקְבוּ־נָא

אַחֲרֵי כָּל הַשּׁוּרוֹת – אֲבָרִים שֶׁבָּרְחוּ בְּזִיגְזַאגִים:

הִלּוּכֵי־הַחֶרְפָּה, הִלּוּכֵי־נְחָשִׁים בְּיִשּׁוּב אֱנוֹשִׁי –

שֶׁלִּי וְשֶׁל עוֹד כָּזֶה הֵלֶך־הֶפְקֵר, כְּמוֹ רוּחַ

מִמִּזְרָח – לַמַּעֲרָב

אֶל עַרְבּוֹ שֶׁל עוֹלָם.


רְאִיתֶם? מֵיתָרִים מְתוּחִים הֵן שׁוּרוֹת הַשִּׁירִים

כְּחוּטֵי טֶלֶגְרַאף עוֹטֵי־כְּפוֹר בַּבְּקָרִים:

צִפֳּרִים נִתְפְּסוּ בָּם, תְּלוּיוֹת הֵן, מֵתוֹת וּקְפוּאוֹת,

רָאשֵׁיהֶן אֶל הָאֹרַח לְמַטָּה; וְהָאֹרַח מוֹשִׁיט

אֶת שְׂפָתָיו הָרוֹקְבוֹת, בּוֹצִיּוֹת, לְעַרְבוֹת אֶרֶץ־סְתָו.


הֵי, הַעֲמִידוּ אוֹתִי מִמּוּלָהּ שֶׁל יַבֶּשֶׁת בּוֹעֶרֶת

בְּלִי כֻּתֹּנֶת לַגּוּף, אֲבָרִים לוֹהֲטִים נִפְרְשׂוּ –

וְסוֹמְרוֹת יִזְדַּקְּפוּ שַׂעֲרוֹתַי עַל־שְׂפַת מֹחַ פָּתוּחַ.

וְלֵילוֹת – אִזְמָרַגְדִּים־שֶׁל־רַעַל יוֹרִיקוּ, יַבְרִיקוּ.

וְגוּפִים יְרַקְּדוּ בְּאֵדֵי אַדְמוּמִית עֲשֵׁנָה.

וְרָאשֵׁי־פַּנָּסִים – רָאשֵׁי־סוּס פְּשׁוּטֵי־עוֹר – כֹּה יָנוּעוּ:

לֶהָבוֹת שׁוֹתְתוֹת עַל מְאֻבָּנֵי רְחוֹבוֹת – –


דַּרְכִּי רְחוֹבוֹת בְּפַסֵּי־הַטְּרַאמְוַי בַּבִּירוֹת.

דַּרְכִּי, דֶרֶךְ כָּל אֶבְרֵי־גּוּף, כְּנוּפְיוֹת־צְלָב שְׁחֹרוֹת.

בִּימֵי שִׁטְפוֹנוֹת־הַיָּגוֹן שֶׁל יֵאוּשׁ: הַלְוָיוֹת־יְהוּדִים…

דַּרְכִּי, מֵחוֹף־בֶּטֶן, מֵאֶמְצַע אֶל־מַעְלָה עַד מֵצַח,

עַמּוּד יֵשׁ, שָׁחֹר וְגָשׁוּם, עִם בַּרְזֶל־שֶׁל־יֵשׁוּעַ.

אִשָּׁה מְעַרְטֶלֶת שָדֶיהָ לְנַעַר בָּרְחוֹב.

(עִם פַּנָּס, הַבּוֹעֵר כְּטֵרוּף:

כְּשַלְהֶבֶת הַמֹּחַ…)

תְּלִיָּה. וְאָדָם שֶׁהִכְּחִיל. הַחַמָּה – כֶּתֶם־דָּם.

חֲפִירוֹת. גֶּדֶר־תַּיִל. שְׂדֵה־קְרָב. לְבָנָה. וְרָאשֵׁי־

חַיָּלִים. רֹאשׁ אֶחָד כְּמוֹ שֶׁלִּי. מְדֻבְלָל וּבוֹצִי.

דָּם שֶׁל בֵּית־מִטְבָּחַיִם. עֵינֵי־שׁוֹר־שֶׁל־זְגוּגִית: רַחֲמִים!

וְיָד גַּלְמוּדָה, צְהֻבָּה, וּבָהּ בְּרַאוּנִינְג אָפֵל.

וְגִשְׁרֵי־רַכָּבוֹת. וְהוֹלְכִים: פַּעֲמוֹנִים בָּרַקּוֹת.

בְּרָאשִׁים־כְּלַפֵּי־מַטָּה־גּוּפִים־צוֹלְלִים לְתוֹךְ מַיִם.

יְהוּדִים נִבְהָלִים, עִם פֵּאוֹת וְשׁוּלַיִם בָּרוּחַ – –

בְּפִנָּה, חֲצִי־אוֹר חֲצִי חֹשְֶׁךְ, יוֹשֶׁבֶת אִמִּי

עַל חֻמָּש־בְּתַרְגּוּם. הַשָּׁעוֹן מְתַקְתֵּק לִמְרַאשׁוֹת.

וְעַל הַקְּרָבַיִם יוֹשֵׁב לִי קַבְּצָן בְּלִי־רַגְלַיִם

וְשָׁר מַנְגִּינוֹת עַל לֵילוֹת־הַמַּכְאוֹב שֶׁל כֻּלָּנוּ,

וְנוֹפְלוֹת מַטְבְּעוֹת.

*

עָרֵי־קֹדֶשׁ לָכֶם בַּאֲרָצוֹת מְכֻסּוֹת־כְּנֵסִיּוֹת

וְאוֹגוּסְט עַכְשָׁו. חַג לִכְבוֹד שִׁלְהֵי־קַיִץ.

וְעָלִים זְהֻבִּים בַּדְּרָכִים – כִּסְמָלִים: מַטְבְּעוֹת.

וְעָלִים אֲדֻמִּים – כְּמָשָׁל: שֶׁרוֹתְחִים דְּמֵיכֶם.

וְיוֹצְאוֹת הַנָּשִׁים שֶׁלָּכֶם, וְיוֹצְאוֹת הַבְּתוּלוֹת,

יוֹצְאוֹת לַכְּפָרִים, לְבַכּוֹת אֶת מוֹתוֹ שֶׁל תַּמּוּז.

וְאִתָּן בַּחוּרִים־כְּמוֹ־יֵשׁוּ, מֵימִיּוֹת הָעֵינַיִם,

הַמְנַגְּנִים עַל כָּל כְּלֵי־נְגִינָה יְגוּנים: אֲבֵלוּת,

אַחֲרֵיהֶם צִפֳּרִים, וְשָׁמַיִם כְּחֻלֵּי־אַדְמִימוּת,

וּמַבַּט כְּנֵסִיּוֹת – פַּעֲמוֹנִים אַדִּירֵי־נִדְנוּדָם – –


אַך אֶצְלֵנוּ מַחְשִׁיךְ בֶּחָזֶה מִשְּׁקִיעוֹת אֲדֻמּוֹת.

עָגֹל: הַמַּזָּל שֶׁל הוֹוֶה־מְיֻלָּל אֲשֶׁר לָנוּ.

וְהוּא כְּעֵינוֹ שֶׁל הַפַּחַד: מֵהֶרְיוֹן הַשָּׁמַיִם.

עָלָיו בֵּינָתַיִם תְּבַלוּל, אֲבָל הוּא יִתְפַּקֵּעַ –

וְתִבְהֶה עַל כֻּלָּנוּ, בְּרֶדֶת־עוֹלָם־בַּמּוֹרָד,

עַיִן, אֲשֶׁר תַּקְפִּיא אֶת הַדָּם בָּעוֹרְקִים

וְתַחְשִׁיך אֶת הָאֹדֶם. – –


עֲרֻמּוֹת נְשׁוֹתֵינוּ וְאֵין לָהֶן דֶּמַע לִבְכּוֹת.

אֵין יוֹדְעוֹת אֵיזֶה יוֹם, מָה הַחֹדֶשׁ עַכְשָׁו.

הֵן כְּמֵהוֹת לִשְׁקִיעָה אֲדֻמָּה – נִמְשָכוֹת לַמַּזָּל

הַהוּא, הַמְצֹעָף בִּתְּבַלּוּל – כְּתִינוֹק בְּשִׁלְיָה.

הֵן רוֹצוֹת לְהַרְגִּישׁ בְּוָּלָד בְּבִטְנָן הָרֵיקָה,

וְעֵינַיִם דּוֹלְקוֹת וְדוֹלְקוֹת, מִתְִּשׁוּקָה וְקִנְאָה,

דַּם־תַּמְצִית לָהֶן – קֶצֶף־שְׁקִיעָה עַל שְׂפָתַיִם רוֹתֵחַ – –


לָנוּ אֵין בְּתוּלוֹת. אִישׁ אֵינֶנּוֹּ רוֹצֶה בְּתוּלוֹת!

אֲבָרִים עֲרֻמִּים וּפְצָעִים הַנּוֹטְפִים – לְכָל־עַיִן;

אִישׁוֹנִים לוֹהֲטִים, שְׂעַר־מֶשִׁי בִּשְׁבִיל לְהַתִּיר.

וּמי שֶׁרוֹצֶה בְּאִשָּׁה־לְשָׁעָה – יְקַבֵּל, יְקַבֵּל!

וּבִלְבַד שֶׁאֵינֶנּוּ בַּעַל־מוּם, וּבִלְבַד שֶׁיַּרְעִישׁ!


וּבִרְחוֹבוֹתֵינו לֹא עוֹד יִהְיֶה חַג מֵעַתָּה.

בְּאוֹרְחֵי אֲדָמָה רְחָבִים אֲשֶׁר פֹּה חֻלְּלוּ,

שָׁם הָלַכְנוּ כֻּלָּנוּ הוֹלְכֵי־הָעוֹלָם־בַּמּוֹרָד.

לֹא עוֹד יַעַבְרוּ תְּכֻלֵּי־עַיִן זְקֵנִים נהִירִים,

בִּקְטִיפַת־חֲלוּקִים, בְּפִרְפּוּר־טַלִּיתוֹת עֲטוּפִים,

וְעַל עָרְפֵיהֶם הַכְּתָרִים הַכְּסוּפִים בּוֹהֲקִים – –

וְנַהֲרוֹתֵינוּ עַל מִישׁוֹרֵיהֶם לֹא יִשְׂאוּ עוֹד

תְּכֵלֶת־חֵן שֶׁל שָׁמַיִם, אֶת גּוּשֵׁי־הַחַמָּה – זֹהַב־לַהַט

שֶׁל שַׁחֲרִית־שֶׁל־תְּפִלָּה

וְעַרְבִּית־שֶׁל־תְּפִלָּה.


בִּתְהוֹמוֹתֵיהֶם מֻנָּחִים שְׁיָרֵינוּ: תַּשְלִיךְ.

כְּמוֹ רַעַל בָּעֹמֶק מוֹרִיק, וִירַק־רַעַל לְמַעְלָה.

וְהוֹלְכֵי־בְּמוֹרַד־הָעוֹלָם פֹּה פְּרוּמֵי־הַחֻלְצוֹת

מַגִּיעִים:

זְכָרִים,

נְקֵבוֹת –

(עַל־פְּנֵי כּוֹכָבִים חֲרוּטִים הָאוֹתוֹת: חִ – לְּ – ל – וּ)

הֵם רָקְדוּ פֹּה מְחוֹל־שִׁכָּחוֹן נוֹהֲמֵי־מִמַּכְאוֹב,

כְּשֶׁאַחֲרֵי גַּבֵּיהֶם לָהַבוּ אֲחֻזּוֹת־יְרֻשָּׁה:

רְכוּשָׁם וְחָטְפָּם שֶׁל דוֹרוֹת. גְּרָנוֹת, מִגְדָּלִים.

וְהֵם יִרְקְדוּ מְחוֹל חֻרְבָּן, מֻקְצְפֵי הַשְּׂפָתַיִם,

יִרְקְדוּ אֶל־תּוֹך־לַיְלָה עִם רַעַל –

בְּלֵיל־מוֹרַד־הָר שֶׁל עוֹלָם.

תּוֹךְ־רִקּוּד יִצְנְחוּ, יְחִידִים – כּוֹכְבֵי־לֶכֶת

לְרַגְלֵי הָעוֹלָם –

קֻפַּת כּוֹכְבֵי־לֶכֶת,

וְיִגְהַר הָעוֹלָם עֲלֵיהֶם עִם חֶרְפָּה עַל הַמֵּצַח:

רָקִיעַ אָרוּר. – –

*

חוֹלֶה הוּא הַדָּם בְּאֶבְרֵי הַנָּשִׁים שֶׁל אֵירוֹפָּה.

הֵן אֵינָן מַפִּילוֹת תִּינוֹקוֹת עוֹד מִתּוֹךְ רַחְמֵיהֶן.

עֲקָרוֹת הֵן עַתָּה, לֹא מֻפְרוֹת, לֹא קוֹלְטוֹת הֵרָיוֹן,

הַזִּכּוּר: שִׁכָּרוֹן הוּא שֶׁל לַהַט בֶּן־לַיְלָה־אֶחָד.

הַנִּקּוּב: תַּאֲוָה מִתְהוֹלֶלֶת בַּת־לַיְלָה־אֶחָד.


וּמִי שֶׁיּוֹלֶדֶת בְּכוֹרָה, בְּלֵיל־רַעַל אֵירוֹפִּי

רוֹאָה שׁוֹשַׁנַּת־הַחֶרְפָּה בִּבְשָׂרוֹ שֶׁל הַבְּכוֹר,

הַיּוֹנקֵ חֲלֵב־רַעַל שֶׁלָּהּ בִּתְשׁוּקָה חַיָּתִית

וּבֵין חֲנִיכָיו הוּא סוֹחֵט אֶת פִּטְמַת הֶחָזֶה,

כְּבַעַל־תַּאֲוָה מְבֻגָּר, לֹא כְּיֶלֶד־יוֹנֵק – –


וְאֵינֶנִּי רוֹצֶה בְּאִשָּׁה־לְחֻפָּה. אֶקַּח לִי

זוֹנָה לַיְלָה לַיְלָה, אֲדָמָה עֲרֻמָּה לִי מִטָּה.

הַכְּלָבִים מִזְדַּוְּגִים בְּחָלְפָם. כַּלְבָּה מַפִּילָה.

וְלֹא יִתָּכֵן שֶׁאֲנִי לֹא אוֹלִיד אֵיזוֹ נֶפֶשׁ –

בִּדְמוּתִי וְצַלְמִי: אֶת הוֹמוּנְקוּלוּס. פְּרִי שֶׁל תְּסִיסָה.

*

הוֹ כָּמְרֵי־נוֹצְרִי קֵרְחִים, בְּנֵי־בְּלִי־אִשָּׁה!

עַד לְאָזְנַי בְּלֵילוֹתַי הָאֲטוּמִים

בָּא בְּכִי־שֶׁל־רַע־וָמַר־כָּזֶה מִכֶּם – – וְעֵר אֲנִי

לְמַרְגְּלוֹת עוֹלָם בְּמוֹרָדוֹ, אִיּוֹב בְּלִי גַּג אֲנִי,

וּבְלִי חֲלוֹם, וּבְלִי נִיצוֹץ, יָרֹק – הָעֹבֶשׁ רַק בַּדָּם.

בִּשְׁתֵי יָדַי קפוּאוֹת אֹחַז פֹּה אֶת הַגְּלוֹבּוּס אֲשֶׁר לִי,

אֶת רֹאשׁ־הַזַּעַם, שְׁתֵּי שׁוּרוֹת שִׁנַּיִם לוֹ חוֹרְקוֹת,

וַאֲנִי טוֹרֵף בְּדִמְיוֹנִי נִתְחֵי בְּשָׂרִי בְּכַעַס – –


…לָכֶם אִישׁ לֹא חָתַךְ עוֹד הַוְּרִידִים שֶׁבַּיָּדַיִם.

אִישׁ לֹא תָּקַע אֶת צִפָּרְנָיו בִּגְרוֹנֵיכֶם.

אִישׁ לֹא הֵבִיא אֶחָד מִשֶּׁלָּכֶם אֶל גָּלְגָּלְתָּא

וְלֹא תָּלָה אוֹתוֹ עָרֹם עַל עֵץ פּוֹרֵחַ – –

אִם כָּל הַכְּנֵסִיּוֹת שֶׁלִּי הֵן – מַה כּוֹאֵב לָכֶם?

אִם שָׁם תְּלוּיִים אַחַי שֶׁלִּי, דָּמָם נִגְלָד,

רָאשֵׁי־יָגוֹן עַרְטִילָאִים – שֶׁל מִי אָז הַיְלָלָה?!


הִלּוֹת הַזּוֹהֲרוֹת־בְּזֹהַב נִקְרַע מִן הָרָאשִׁים,

בְּלֹא־קְדֻשָּׁה נַשְׁאִיר אָחִינוּ־אֱלֹהִים עַל הַעַמּוּד,

רַק גּוּף עָרֹם, פָּצוּעַ, עִם דַּם־אָדָם צוֹנֵן,

יֵלְכוּ שְׁלִיחָיו לִלְעֹס קַשׁ בְּאֻרְוָה – –


לֹא יִלְלַתְכֶם! הַדְּוַי שֶׁלָּנוּ, דְּוַי־שֶׁל־יְהוּדָה־נוֹצְרִי הוּא!

לֹא עִנּוּיְכֶם! הַפֶּצַע שֶׁלָּכֶם – רַק בְּהִיפְּנוֹזָה.

הִתְבּוֹנְנוּ עֵרִים עַתָּה: פֹּה מְחֻלָּל דָּבָר שֶׁלִּי:

קְדֻשָּׁה־שֶׁל־יְהוּדָה־נוֹצְרִי – אַתֶּם הֳיִיתֶם עֲבָדִים!


הַזְגוּגִיּוֹת דּוֹלְקוֹת בְּאֹדֶם בְּעָרִים וּבִכְפָרִים – בְּעֶרֶב הָעוֹלָם.

זֶה עֶרֶב שֶׁל שַׁבָּת־שְׁחֹרָה – רְאוּ: דְּלֵקָה, נוֹפְלִים

עַמּוּדֵי־סֵבֶל, עַמּוּדֵי־הָאֱלֹהִים, ועַמּוּדֵי־הַגֹּעַל,

וְאָנוּ – גַּם חָדַלְנוּ לְצַלְצֵל בְּפַעֲמוֹנִים: שְׂרֵפָה!

כִּי כָּל הַפַּעֲמוֹנִים כְּבָר בְּעָפָר כְּמוֹ סִירֵי עוֹפֶרֶת – –


שֶׁלָּנוּ הַמָּדוֹנוֹת הַיּוֹצְאוֹת אֶל הַהֶפְקֵר,

נוֹשְׂאוֹת לִמְכֹּר חָזֶה לֹא־אִמָּהִי פֹּה בֶּעָרִים,

כִּי נִרְקָבִים עַל כָּל עַמּוּד הַבֵּן־פֹּרָת־יוֹסֵפִים.

אורי צבי גרינברג: מתוך ‘אלבאטרוס’


יוסף אבו הגלילי.png

יוסף אַבּו הגלילי: חיתוך לינוליאום (מתוך ‘אלבאטרוס’ 3)


p130.jpg