בְּלָשׁוֹן אֲשֶׁר הִזְכַּרְתָּ לְזוֹכְרֶיךָ זְכֹר.

בּוֹ בְּלָשׁוֹן הִזְכִּירוּךָ נָא אַתָּה זְכֹר.

ותִפְקֹד וְתִזְכֹּר.

כְּאֵב צַר לַעְכֹּר.

פִּיהוּ לִסְכֹּר.

לָנוּעַ כַּשִּׁכּוֹר.

בְּפָרָשַׁת זָכוֹר.

(מתוך קרובה לפרשת זכור)

בחוברת 8 של ‘סימן קריאה’ יכול היה הקורא העברי לפגוש בלמעלה מעשרים משירי יעקב גלאטשטיין הצעיר. לגבי רבים מן הקוראים, שלא הכירו את שירת גלאטשטיין, היה זה מפגש מהמם למדי. עתה אנו ממשיכים ממקום שהפסקנו אז, ומביאים שירים מן הספרים ‘שירי קרֶדוֹ’ (1929; “הענק לפני ביתי”); ‘שירי זכרון’ (1943; “מוסיקת לילה קטנה” עד “רעב נפל עלינו”); "יהודים קורנים' (1946; “נוקטורן לשופן”, “בלי יהודים”); ו’צל אבי' (1953; “דוסטוייבסקי”, “אלוהי אבותי”).

הכתיבה האישית המודרניסטית מפנה בשירים אלה את מקומה יותר ויותר לשירה לאומית מודרניסטית, המתרחקת מטון פאתטי – מן החזקות שיש לנו – שספגה לתוכה את עקרונות שירתו הקודמת. לתשומת לב מיוחדת ראויים השירים האותנטיים החשים את השואה בערב מלחמת העולם השניה (כגון “לילה טוב, עולם”).

“ספרי סימן קריאה” מכינים עתה קובץ מקיף משירי גלאטשטיין בתרגום ה. בנימין.

העורך