נט "וְנֵר אֱלֹהִים טֶרֶם יִכְבֶּה וּשְׁמוּאֵל שֹׁכֵב" (שמואל א ג, ג) – אָמַר רַ' חִיָּא בַר אַבָּא אָמַר רַ' יוֹחָנָן: אֵין צַדִּיק נִפְטָר מִן הָעוֹלָם עַד שֶׁנִּבְרָא צַדִּיק שֶׁכְּמוֹתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְזָרַח הַשֶּׁמֶשׁ וּבָא הַשֶּׁמֶשׁ” (קהלת א, ה) – עַד שֶׁלֹּא שָׁקְעָה שִׁמְשׁוֹ שֶׁל עֵלִי זָרְחָה שִׁמְשׁוֹ שֶׁל שְׁמוּאֵל הָרָמָתִי (יומא לח ע"ב).
עַד שֶׁנִּבְרָא – לפני שנברא.
וּבָא – ושקע.
*
ס "וּשְׁמוּאֵל שֹׁכֵב בְּהֵיכַל ה' " (שמואל א ג, ג) – אָמַר רַ' יוֹחָנָן: כְּעֶגְלָה תְמִימָה זוֹ (ילק"ש לשמואל, צז).
כְּעֶגְלָה וגו' – שאינה יודעת מה יהיה גורלה.
*
סא מָצִינוּ משֶׁה וּשְׁמוּאֵל שָׁוִין כְּאֶחָד, שֶׁנֶּאֱמַר: “משֶׁה וְאַהֲרֹן בְּכֹהֲנָיו וּשְׁמוּאֵל בְּקֹרְאֵי שְׁמוֹ” (תהלים צט, ו). בּוֹא וּרְאֵה כַּמָּה בֵּין משֶׁה לִשְׁמוּאֵל: משֶׁה הָיָה נִכְנָס וּבָא אֵצֶל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִשְׁמֹעַ הַדִּבּוּר, וְאֵצֶל שְׁמוּאֵל הָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּא, שֶׁנֶּאֱמַר: “וַיָּבֹא ה' וַיִּתְיַצֵּב וַיִּקְרָא… שְׁמוּאֵל שְׁמוּאֵל” (שמואל א ג, י) – לָמָּה כָּךְ? אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: בְּדִין וּבִצְדָקָה אֲנִי בָּא עִם הָאָדָם; משֶׁה הָיָה יוֹשֵׁב וּמִי שֶׁהָיָה לוֹ דִין בָּא אֶצְלוֹ וְנִדּוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר: “וַיֵּשֶׁב משֶׁה לִשְׁפֹּט אֶת הָעָם” (שמות יח, יג); אֲבָל שְׁמוּאֵל הָיָה טוֹרֵחַ בְּכָל מְדִינָה וּמְדִינָה וְשׁוֹפֵט כְּדֵי שֶׁלֹּא יִצְטַעֲרוּ לָבוֹא אֶצְלוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְהָלַךְ מִדֵּי שָׁנָה בְּשָׁנָה… וְשָׁפַט אֶת יִשְׂרָאֵל” (שמואל א ז, טז). אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: משֶׁה שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב בְּמָקוֹם אֶחָד לָדוּן אֶת יִשְׂרָאֵל יָבוֹא אֶצְלִי לְאֹהֶל מוֹעֵד לִשְׁמֹעַ הַדִּבּוּר, אֲבָל שְׁמוּאֵל שֶׁהָלַךְ אֵצֶל יִשְׂרָאֵל בָּעֲיָרוֹת וְדָן אוֹתָם, אֲנִי הוֹלֵךְ וּמְדַבֵּר עִמּוֹ, לְקַיֵּם מָה שֶׁנֶּאֱמַר: "פֶּלֶס וּמֹאזְנֵי מִשְׁפָּט לַה' " (משלי טז, יא) (שמו"ר טז, ד).
מָצִינוּ – מצאנו, נתברר לנו.
שָׁוִין כְּאֶחָד – נחשבים כעומדים במעלה זהה.
כַּמָּה – מה (ההבדל).
הַדִּבּוּר – האלוהי, נבואה.
בָּא עִם הָאָדָם – נוהג עם בני האדם.
מְדִינָה – עיר.
יִצְטַעֲרוּ – יטרחו.
פֶּלֶס וגו' – הקב"ה פועל עם בני האדם במידת היושר כמי שבידו פלס ומאזניים.
*
סב שְׁמוּאֵל שָׁקוּל כְּמשֶׁה וְאַהֲרֹן, שֶׁנֶּאֱמַר: “משֶׁה וְאַהֲרֹן בְּכֹהֲנָיו וּשְׁמוּאֵל בְּקֹרְאֵי שְׁמוֹ” (תהלים צט, ו) (במ"ר יח, ח).
שָׁקוּל – שווה בערכו.
*