סוֹד פָּתַר לֳי צְחוֹקֵךְ:אַָהַבְתִּי!

וְעָצְבֵּךְ לִי הִגִּיד: הִנֵּנִי!

וַאֲנִי – הֵן תִּכַּנְתְּ אֶת מַחֲשַׁבְתִּי

וּמִי עוֹד כִּלְבָבֵךְ רוֹאֵנִי?

בִּנְפֹל גַּל-צַמָּתֵךְ עַל מֵצַח

וּכְשַׁעֲשַׁע עַל לֶחְיֵךְ אַדְמִימוּת –

וָאֵדַע: בַּסֵּתֶר אֵשׁ-נֶצַח –

אַךְ דְּבָרִים נְכַלְכֵּל בְּנֳמּוּס.

וְשָׂפָה לְשָׂפָה נִמְשֶׁכֶת,

עוֹד רֶגַע – וּתְחוֹלֵל הַנְּשִׁיקָה!

אַךְ יַד-מִי בַעֲדֵנוּ סוֹכֶכֶת

וּזְרוֹעוֹת מִזְּרוֹעוֹת מַרְחִיקָה?

וּמָה הִיא הַתַּרְמִית הַגְּלוּיָה:

לְנַסּוֹת אִישׁ אָחִיו בְּחִידוֹת?

מַה-בּוּשָׁה לַתְּשׁוּקָה הַסְּמוּיָה

וְחוֹבָה וְחֶשְׁבּוֹן-עֲתִידוֹת?

נַפְשֵׂנוּ לַבַּרְזֶל לְקוּחָה

וּגְאֻלַּת הַלְּבָבוֹת לֹא-לָנוּ;

בְּעַרְבַת חַיֵּינוּ הַדְּלוּחָה

אַשְׁרֵינוּ אִם רֶגַע מָצָאנוּ.

בְּקֶרַח הַיָּמִים הַנּוֹרָא

זִכְרוֹנוֹ כְּמַעְיָן בַּצִּיָּה.

וְלָנוּ דְרוֹר רֶגַע הֵן קֹרָא –

מִי יִתֵּן גַּם קֶסֶם הַנְּשִׁיָּה!…

תרע"ה