הָהּ לֵיל בְּגִידַת הַצְּלִיל! טְרָפִים – וְאֵין אִוְשָׁה.

רַגְלַיִם בַּקָּמָה – וּכְמוֹ שִׁקְשׁוּק הַשַּׁיִת.

בְּבֵית־הַכַּוָּרוֹת דְּבוֹרִים חָדְלוּ דִבְשָׁן.

חָלִיל – וְאֵין הֶמְיָה. וְאֹזֶן – וְחֵרְשָׁה הִיא.

אֲבָל הָעֲטִינִים קוֹלָם הָיָה חָלָב.

וְנַעַץ שֵׁן בַּפַּת כְּרֹן תְּהִלִּים בַּדֶּשֶׁא.

אֵיכָה שָׁכֹל פִּתְאֹם הַיָּם אֶת נְחָלָיו!

עַל דַּל־שִׂפְתֵי פְּלָגִים נָבַל תַּחְנוּן הַגֶּשֶׁם.

אָחִי בַּמִּזְמוֹרִים! אַל תְּצַפֶּה לְנֵס

אַל תְּיַחֵל נִגּוּן מִכָּל חֲזִיז וָשַׁעַט –

הַנִּגּוּנִים הֵם סוֹד שָׁכְרָה־וְאֵין־אֹנֵס

יְבוּל דְּמָמוֹת הַרְבֵּה עַד עֶת־קָצִיר מוֹשַׁעַת.